יום ראשון, 30 בנובמבר 2008

מחשבי מחברת באים לכיתה

השבוע השתתפתי בפעם הראשונה בשיעור יחודי מאד באמצעות מחשבי מחברת בבי"ס יסודי , בו אני מדריכה, הנמצא בעיר גדולה במחוז. בביה"ס, מתנהל ניסוי חדשני של למידה באמצעות מחשבי מחברת (Notebook)המגיעים לכיתה. מחשבים אלו זולים יותר ממחשבים ניידים, ומאפשרים גמישות גבוהה יותר ורבה יותר ממעבדת מחשבים קבועה. היתרון הגדול של מעבדה ניידת של מחשבי מחברת קטנים, שמגיעים לכיתה הרגילה, הוא שאין תלות בפניות של מעבדת המחשבים וכל מורה בכל שעה יכולה לתפעל את הכיתה עם מחשבים אלו . כמובן, שכדי להבטיח נגישות לאינטרנט, כל הכיתות הלומדות באמצעות מחשבים אלו מרושתות ברשת אלחוטית.


חלוקת המחשבים דורשת הערכות מראש. מעבר לשיחות מקדימות עם התלמידים על התקנון של מה מותר ומה אסור לעשות באמצעות מחשבים אלו, יש להתייחס גם למספר המחשב שכל תלמיד מקבל וללוגיסטיקה של ניתוק המחשבים מארון החשמל והבאתם לכיתה. לכן, כשלב מקדים לשלב הלמידה באמצעות מחשבי המחברת עברו התלמידים הכנה ולקחו על עצמם את ההתחייבות לשמור על המחשבים ולשמור על כללי ההתנהגות המתבקשים. לכל כיתה מונו תורנים שתפקידם להביא את המחשבים לכיתה בתחילת השעור, ולהחזירם לארון החשמל בו הם מוטענים- בסופו.

למחשבי מחברת מספר מאפיינים:

מסך קטן מאד,

זכרון פנימי מינימליסטי המחייב שימוש בזכרונות פלאש חיצוניים.

שימוש בתוכנות קוד פתוח מסוג open office.


מאחר והמשימה בתנ"ך כללה גם צפייה והאזנה לשיר מיוטיוב הקשור להנושא המקראי, התבקשו התלמידים להביא אוזניות לכיתה. בנוסף, הצטיידו התלמידים מראש בכונן אישי מסוג disk on key . המשימה אתגרה את התלמידים וסקרנה אותם מאד. ביתרונות של "מותר המחשב" ציינו התלמידים את היכולת להאזין לשירים, להיכנס לאתר של מקראנט עם הקישור הספיציפי למראה המקום המקראי ולחוויה שיש להם באמצעות למידה מסוג אחר. אחד התלמידים התייחס גם לעובדה שיש יתרון בעבודה בכיתה, מכיוון שכשהוא נתקל בקושי טכני יש לו את מי לשאול וממי לקבל תמיכה. ואכן, היו מספר תקלות טכניות כמו התקנים ניידים שהמחשב לא זיהה ולא איפשר לשמור לתוכם, או מסמכים של WORD שנפתחו בתוכנת open office אך הקישורים בהם לא עבדו. העובדה שהיינו שתי מורות בכיתה, והכיתה עצמה היתה ממשומעת ומורגלת בהקשבה הקלה מאד על ההתנסות הראשונית. יחד עם זאת, עלי להתנסות עוד מספר פעמים בשיעורים מעין אלו עם מחשבי מחברת על מנת שהידע והניסיון מהשטח יתגבשו אצלי לתובנות.

יום שני, 24 בנובמבר 2008

מנגנונים פנים בית ספריים לשימור הידע

בזמן האחרון אני חושבת הרבה על תהליכי ניהול הידע וההכשרה שבי"ס המצוייד במחשבים ניידים עובר. אני חושבת עלי כמשאב הדרכה - יקר ולא תמיד זמין בלי גבול, ומתלבטת רבות בשאלת "היום שאחרי". לכאורה, בי"ס הוא ארגון יציב מאד, שלא חלים בו שינויים מרחיקי לכת במשך השנים, ויחד עם זאת, ועם כל הקביעות של המורים במערכת, אני נוכחת לראות שכל הזמן יש שינויים. מורים יוצאים לחופשות, לשנות שבתון, מורים אחרים מגיעם במקומם, מי לזמן קצוב וקצר - כגון שנה ומי לזמן ממושך יותר, ויש צורך ללמד אותם ולהכין אותם לעבוד בסביבת ההוראה-למידה מתוקשבת. חלקם מגיעים עם מיומנויות מחשב גבוהות, אחרים עם מיומניות פחותות. ביה"ס כארגון נמצא כבר שלוש שנים בתוכנית הניידים, ולכאורה למורים הותיקים - שהתחילו את התוכנית מההתחלה, הדברים ברורים מאליהם , אבל למורים החדשים המצטרפים לא הכל ברור. האם ביה"ס דואג להצמיח מנגנונים פנימיים שיאפשרו את המשך הצמחיה גם אחרי שהמדריכה לתקשוב תעזוב? כיצד דואג בית הספר למורים חדשים? מורים אלו נהנים מצד אחד מחומרים שפותחו ע"י עמיתיהם משנים שעברו, ןלכן לעיתים קליטתם קלה יותר , אך מצד אחר, מכיוון שלא פיתחו את החומרים ולא היו בשלבי ההטמעה הראשונים, לא הכל מובן להם ולא הכל ברור. כיצד דואג בי הספר לשמר את הידע שנצבר בתוכו? האם הנהלים שבע"פ ובכתב מועברים באמצעות מנגנונים מובנים ? אני חושבת שחלק מתפקידי כמדריכה הוא גם ליצור מנגנוני ידע כאלה. השבוע נתקלתי במורה חדשה, שחשבה ובצדק, שכדאי להחליט בצורה שיטטית באילו חומרים הנמצאים בקמפוס משתמשים באילו כיתות, על מנת ליצור מאגר חומרים מצד אחד, ולדעת שהתלמידים לא נחשפו לפעילויות אלו בעבר מצד שני. דרישה הגיונית, ואפילו נכונה, אך האם ביה"ס כארגון ערוך אליה? אילו מנגנונים ניתן עוד לפתח בביה"ס על מנת לדאוג לזרימה חופשית של הידע ולניהולו? אני מוצאת את עצמי מתלבטת רבות בשאלה הזו מכיוון שברור לי לאלתר, שהמנגנונים הן להטמעה ארוכת הטווח והן לשימור וניהול הידע הארגוני חייבים להיות פנימיים. האם רכז התקשוב מסוגל לתת תשובה למנגנונים הפנימיים? בזמנו חשבנו על מסמך המגדיר את תפקידו של רכז תקשוב פדגוגי וחלקנו את אחריותו לשלושה תחומים: מנהלתי, פדגוגי וטכנולוגי. אך לא די בכך. אולי כדאי להקים צוות תקשוב? אולי צריכות להיות ישיבות קבועות בהן דנים בנושאי ההטמעה ? אותה מורה הציעה שמורה אחרת ששולטת בתוכנה מסוימת תלמד את עמיתיה בשכבה לעבוד עם התוכנה. רעיון מצוין אך כדי שיקרום עור וגידים יש צורך בשעה במערכת בה ניתן לשבת יחד וללמוד. המנגנונים הבית ספריים צריכים ליצור את האפשרות למורים לשבת יחד, לעבוד ולחשוב יחד. בבתי ספר בהן יש הדרכה חיצונית יש לעיתים שעות רוחב, אך האם שעות אלו קיימות גם כשאין הדרכה כזו?
ונמעבר לכל, אני מאמינה שצריך לטפח את המנהיגות הפנימית הבית ספרית, אך המנהיגות עצמה צריכה להתפתח וללמוד מחוץ לכתלי בית הספר.

יום שבת, 22 בנובמבר 2008

קול המורה

כוחם של הבלוגים ביכולתם לתת לכל אדם החפץ לשתף את העולם בחוויותיו, הרהוריו ועבודתו- במה. מורה אחת בבי"ס בו לומדים תלמידים באמצעות נידיים בכיתות, החליטה לקפוץ למים ולשתף אותנו בהתנסותה היומיומית. בבלוג שלה, מתארת רותי בן ישי את ההתנסות בכיתה , אך גם מעלה שאלות רבות המטרידות אותה כמורה המשלבת את השימוש בניידים בכיתה.
במאמרון האחרון שלה מתלבטת רותי בבחירת החומרים הרבים המצויים ברשת ותוהה לגבי ההצפה שאותה ניתן ליצור לתלמידים בקלות רבה. רותי מתארת את השימוש בסרטונים בשיעורי הסטוריה, או בשיעורי אזרחות ונהנית מהקלות הרבה מאד של הנגישות בכיתות הניידים לחומרים הרבים הנמצאים ברשת.
אני מרגישה גאה בכך, שזמן קצר לאחר תחילת עבודתה הסכימה רותי לפתוח את הבלוג, ואף לקחה על עצמה לתעד ולשתף את כולנו בהתנסויותיה. מעניין אותי לשמוע מרותי, מה הכתיבה בבלוג עושה לה כמורה, מה החוויה של קבלת תגובות ברשת מאחרים, או אזכור שמה בפורטל מס"ע עם הבלוג שפתחה גורמת לה מבחינה מקצועית. מעבר לגאווה האישית שלה, האם היא מרגישה שבדרך זו היא אכן "יוצרת קהילת ידע"? האם היא מרגישה שהשיתופיות מביאה אותה למקומות אחרים? האם המפגש באמצעות הרשת עם מומחים ואנשים שמתנסים בחויות אלו כמוה, או בצורה שונה קצת, תורם להתפתחותה המקצועית? ואם כן, איך? במה?
אני מייחלת ליום שבו מורים נוספים ילכו בעקבותיה של רותי ויכתבו בלוג ברשת. בפארפרזה מסויימת ניתן לומר: "אני כותב בלוג- משמע אני קיים בעולם web 2 ".

יום חמישי, 20 בנובמבר 2008

המרת מורים למורים מקוונים

ד"ר אברום רותם והגב' עידית אבני מאפיינים את המורים במדינת ישראל על פי תאריכי הולדתם ויכולתם ללמד באמצעות המחשב. במאמרם "הבטים דמוגרפיים בהמרת מורה למורה מקוון 2.0 " הם מתייחסים למורים מדור
ה- X , מורים מדור ה- Y ולמורים מדור ה- IY. מורי דור ה- X הם מהוותיקים במערכת, נולדו והתחנכו טרום כניסתם של המחשבים האישיים לחיינו ומטבע הדברים הם המורים הפחות מתוקשבים. אברום ואבני מאפיינים אותם כטיפוסי מורים שאינם מקוונים. גם מורי דור הביניים - מורי דור ה- Y , למרות שהם צעירים יותר בשנים עדיין אינם מרגישים נוח עם המחשבים וזקוקים להרבה שעות הדרכה והכוונה על מנת להרגיש שהם מסוגלים להשתמש במחשב לצרכי הוראה. רותם ואבני הגדירו מורים אלו כמורה מקוון 1.0 - הם משתמשים באינרטנט לצרכי חיפוש חומרים ואפילו קישור לאתרים, אך עדיין עיקר השימוש שלהם במחשב הוא לצרכי גיוון בעבודה. מורים אלו אינם יוצרים פדגוגיה חדשנית. לעומתם, מורים מדור IY - הם מורים מקוונים מטיפוסי 2.0 המשתמשים בפדגוגיה חדשנית ועדכנית, והתנהלותם ברשת היא קבועה, שוטפת ושיתופית. כשקראתי את מאמרם של רותם ואבני חשתי שלא בנוח. סיבה אחת היא, שיהיו אולי, מקבלי החלטות, שמשיקולים כלכליים גרידא, ומתוך תחושת חוסר אונים, יחליטו שאין טעם להשקיע במורים שאינם מקוונים ופשוט יתנו לזמן לעבור "ולדור המדבר" למות. מסקנות כאלו יכולות להיות מסוכנות מאד בהיבט ארצי ולהגדיל את הפער בין החיים מחוץ לבית הספר לבין החיים בתוך בית הספר. מסקנה אחרת, מסוכנת לא פחות לטעמי, יכולה להיות, המחשבה המקורית שקראתי רק אתמול בעיתונות, לפיה, עובדי הייטק מפוטרים יעברו הסבה מקצועית ויהפכו למורים מן המניין במערכת. לשיטתם של רותם ואבני, מבחינת מערכת החינוך זהו הסדר מצויין- המורים יגיעו מצוידיים כבר במיומנויות של מורים מקוונים 2.0 , אבל מה זה אומר על מקצוע ההוראה? מה זה אומר עלינו כמורים? ללא קשר למחלוקת הקיימת בין חוקרים, האם ההוראה היא פרופסיה או אומנות, אני מאמינה שההסבה מעובד הייטק למורה איננה קלה ופשוטה, ולא מספיק לדעת רק טכנולוגיה מתקדמת.
כשלעצמי, ברור לי שתהליך הטמעת שינויים מסוג זה הוא תהליך איטי, ארוך טווח ואין קיצורי דרך . אני מדריכה מורים כבר שלוש שנים בבתי ספר שבהם תלמידים מגיעים עם ניידים ויש צורך לבנות שיעורים אחרים ולנהל שגרת הוראה למידה מתוקשבת, לנהל סביבות ולפתח חומרים. אני לא בטוחה שדווקא החלוקה הגילית היא זו שמבחינה בין המורים שמצליחים בכך למורים שמצליחים בכך פחות. נדמה לי שבעניין הזה, דווקא היכולות האישיותיות ובעיקר החוללות העצמית והמסוגלות העצמית הם המרכיבים המנבאים הצלחה בצורה הגבוהה ביותר. ושוב, כמובן, הכל בהכללות ויש גם יוצאים מן הכלל. כמדריכת מורים בתחום שילוב התקשוב בהוראה, ברור לי שאין לבוא בטענות רק אל המורים ואין להאשימם בכל. גם המערכת לא תמיד עושה די, ולא תמיד מספקת את התנאים המקסימליים להצלחה. אני ממליצה לקרוא את הפוסט שג'יי פרסם בעניין זה ואת התגובות הרבות שהניב פוסט זה.

יום רביעי, 12 בנובמבר 2008

מהו בית ספר מתוקשב?

השבוע, נפגשתי עם מנהלת בית ספר, שנסתה להסביר לי כיצד היא רואה את בית הספר שלה וכיצד היא מגדירה מהו , לדעתה בי"ס מתוקשב. בבי"ס זה קיימות מספר מערכות תקשוב, כשלכל מערכת מאפיינים משלה, וגם שימושיות קצת שונה. המערכת הראשונה שפועלת בביה"ס היא מערכת של קמפוס וירטואלי, מערכת מסוג LMS שבו לכל מורה יש סביבת הוראה- למידה משלו, עליה הוא אחראי, ואליה הוא מזין הודעות שבועיות, משימות, מטלות. באמצעות הקמפוס עוקב המורה אחרי כניסות תלמידים והביצועים שלהם. מערכת זו סגורה בפני אנשים מחוץ לבית הספר, אך פתוחה באמצעות שם וסיסמא לתלמידים ולמורים. מערכת נוספת שקיימת בבית הספר הזה, היא מערכת של אתר בית ספרי. במערכת זו יש אזורים פתוחים לכולם, אך יש גם אזורים סגורים בשם וסיסמא, כמו לדו' "פורום חדר מורים", שבו כל המורים חברים ושותפים לקבלת החלטות פדגוגיות, שנעשות כמובן, באמצעות תקשורת וירטואלית. התלמידים שמתעדכנים בשינויי מערכת ובלוח הבחינות, נכנסים לאתר הבית ספרי מדי יום, בנוסף לכניסתם לסביבת הקמפוס הוירטואלי. בכל אחת מהסביבות, הם מקבלים מידע שונה, וידח עם זאת הם אינם מתבלבלים - הם יודעים לאיזה סוג של מידע לצפות מכל אחת מהמערכות.
התקשורת בין ההורים למנהלת, נעשית כולה גם היא באופן וירטואלי באמצעות הדואר האלקטרוני. למנהלת עצמה, יש את כתובות הדוא"ל של כל ההורים בבית הספר.
בנוסף לשתי מערכות אלו, שפועלות זו לצד זו שנתיים, ומעלות שאלות חשובות הקשורות לסוגי המידע השונים שמנהלים בכל אחת מהסביבות השונות, נכנסה השנה מערכת הקשורה להערכת תלמידים. במערכת זו, המורה רושם איחורים, חיסורים, הפרעות, אי הכנת שיעורי בית, ביטולי שיעור, בעיות תלבושת אחידה, ציונים, בחנים והערכות של מטלות ביצוע. באופן כזה, המידע שמצטבר על התלמיד מתעדכן כל הזמן, ומאפשר לראות את תמונת המצב לגבי התלמיד בזמן אמת. מערכת הערכה זו מאפשרת למנהל להיות מעודכן לגבי אחרון התלמידים, בכל בעיות ההתנהגות והמשמעת הקשורות אליו, וכן בביצועי המורים ביחס לשמירה על כללי ההתנהגות וקיום שיעורים.

לדעתה של המנהלת, עצם העובדה שביה"ס פועל בשלוש מערכות שונות שכל אחת מהם עונה לו על צרכים יעודיים אחרים, כבר מסמנת אותו כבית ספר מתוקשב. על פדגוגיה מתוקשבת , לא דברנו, אך יחד עם זאת, ברור לי שקפיצת הדרך שמורי בית הספר הזה עשו במשך שנתיים היא ענקית. היה לי ברור שהמערכת הזו הוכנסה בקלות רבה כל כך לבית הספר,מכיוון שכל המורים בבית הספר הזה כבר שולטים במיומנויות המחשב, יודעים לעבוד במייל, בפורום, בתיבת מטלות, ובכלל, לא פוחדים יותר מהמחשב. כשהתחלתי לעבוד לפני שנתיים בבית הספר זאת כלל לא היתה תמונת המצב. אז (שלא היה כל כך מזמן אם חושבים על זה ...) היו בביה"ס מורים רבים שלא התנהלו באופן שוטף במייל, לא העלו והורידו קבצים ובכלל לא היו מיומנים בשימושי מחשב. כן, חשבתי לעצמי , כל המורים בחדר המורים הזה עשו כברת דרך ארוכה מאד. הרגשתי הרבה גאווה בשבילם ונחת בשבילי.

יום ראשון, 2 בנובמבר 2008

על מנהלים מורים ושילוב טכנולוגיה בחינוך

בשיטוטי האחרונים ברשת תוך כדי חיפוש מידע על טיפולוגיות של טיפוסי מורים נתקלתי במאמרם של ד"ר יהודה פלד, יעל קלי ויהודית דורי : "אינטראקציה בין מורי מדעים למנהלי בתי הספר והשפעתם על שילוב טכנולוגיה – ניתוח רטרוספקטיבי 2007[1] ". במאמר מנתחים ד"ר פלד וחובריו את האינטראקציה בין מנהלים לבין התפתחותם המקצועית של מורי מדעים. המחקר שבוצע בין השנים 2003-2005 הינו מחקר המשך למחקר קודם שנעשה בשנים 1998-2001.
אוכלוסית המחקר כללה 19 מורים למדעים ו- 10 מנהלים של חטיבות ביינים. מתודולוגית המחקר כללה ראיונות חוזרים עם אותם מורים שהשתתפו במחקר הקודם. המורים במחקר הקודם נחלקו לארבעה טיפוסים עיקריים: פורצי הדרך, ההולכים בתלם, המתחמקים והסרבנים. (החלוקה לטיפוסי המורים התבססה על אופן שילוב הטכנולוגיה ותדירותה). גם המנהלים חולקו לארבע קבוצות על סמך הדרך בה עודדו את מורי המדעים לשלב טכנולוגיות בהוראתם. טיפוסי המנהלים נחלקו למנהלים יוזמים ומובילים, מאפשרים ופותחים, מאפשרים ומונעים ומתנגדים. נמצא שבמהלך שבע שנות המחקר המנהלים היו עקביים במתן התמיכה שהעניקו למורי המדעים שלהם. לעומת זאת, המורים השתנו בדרך בה שלבו טכנולוגיה: הם מינפו את השימוש בטכנולוגיה כשעבדו לצד מנהלים יזמים ומובילים, והורידו את כמות השימוש כשעבדו לצד מנהלים מעכבים. נמצא שתפקיד המנהל בעידוד או בעיכוב המורים לשלב טכנולוגיות הינו קריטי במוטיבציה של המורים לשלב טכנולוגיות בהוראתם.
הרקע למחקר נטוע במחקרים רבים, שמצאו שהצלחת החדרת הטכנולוגיה לכיתה והשימוש בה תלויה באווירה בבית הספר ובגישות המנהל. מאפיניי בתי הספר משקפים את מאפייני המנהלים העומדים בראשם. במחקר קודם, שנעשה ע"י דורי טל ופלד (
[2]Dori, Tal & Peled., 2002) כבסיס למחקר ההמשך הנוכחי, נבנה מודל תיאורטי להתפתחות מקצועית של מורים המשלבים טכנולוגיה בהוראתם, ובמיוחד התפתחות מקצועית של מורים המשלבים אתר מלווה הוראה-למידה. במחקר הקודם נבחנו עמדות המורים ביחס להוראה מבוססת אתר אינטרנט. מאחר ומורים אלו השתמשו באתר מלווה לצרכי הוראה-למידה, פיתחו חומרים מבוססי רשת והטמיעו אותם בכיתה - התחזק בטחונם בטכנולוגיה.
אחרי שאופיינו גם ארבעת טיפוסים של מנהלים: מנהל יזום, מוביל ודוחף , מנהל מאפשר ופותח, מנהל מאפשר ומונע, ומנהל מתנגד חיפש מחקר ההמשך מענה לשאלות המחקר הבאות:
כיצד מורים משלבים טכנולוגיה בכיתתם אחרי שעברו חמש שנים מאז שהשתתפו בתוכניות לשילוב טכנולוגיה?
מה המאפיינים של גישות המנהלים כלפי הטמעת הטכנולוגיה במהלך שבע השנים של מחקר האורך?
מה ההשפעה של המנהלים על המורים ביחס לשילוב הטכנולוגיות?
התוצאות הצביעו על כך שגישתם של המנהלים כלפי שילוב הטכנולוגיות במהלך חמש שנים לא השתנתה, ונשארה כפי שהיתה. מכאן, שכל מנהל נשאר מקוטלג כפי שקוטלג במחקר הקודם. שלא כמו המנהלים,גישתם של המורים כלפי שלוב הטכנולוגיות השתנתה במהלך חמש שנים. בתמיכת המנהלים המעודדים ופורצי הדרך, מורים שקוטלגו במחקר הקודם כהולכים בתלם ומתחמקים ואפילו סרבנים, שינו את גישתם לגישה תומכת יותר והפכו להיות חיוביים יותר כלפי שילוב הטכנולוגיה בהוראה. מכאן, שמנהלים משני טיפוסיים: מסוג יזמים ומובילים ומסוג פתוחים ומאפשרים העצימו את המורים שלהם לרמה גבוהה יותר של יישום טכנולוגי. לעומתם, מנהלים משני הסוגים של מאפשרים והמעכבים ומסוג המתנגדים גרמו למורים לרגרסיה, והמורים הללו הביעו עמדות נמוכות יותר מאלו שהתחילו אתן.
ממצאי המחקר תומכים במחקרים קודמים שנעשו על ידי פוסטר , לווינג ושומט (Foster, Loving and Shumate , 2000[3]) . ניתן לנבא את הצלחתם של המורים לשלב טכנולוגיה בהוראה באופן כללי והוראה מבוססת אתר באופן פרטני, על פי סוג המנהל העומד בראש ביה"ס. הממצאים מאששים את ההנחה שתחת הנהגה של מנהל מטיפוס יוזם ומוביל המורים מתקדמים לטיפוס גבוה יותר מבחינת שילוב הטכנולוגיה בהוראה. ההולך בתלם, שהינו המורה שבד"כ מבצע את המוטל עליו משתדרג למורה מוביל ומורה מתחמק הופך להיות שותף פעיל והולך בתלם. בעידודו של מנהל יוזם המורה היוזם ישיג את המקסימום מיכולותיו לשלב טכנולוגיה בהוראה. מורה סרבן לא ישנה את עמדותיו, גם תחת ניהולו של מנהל יזם.
למרות שלכאורה אין חדש במחקר זה, והוא מאשש את תחושות הבטן של אלו שנמצאים בשטח ויודעים שההצלחה של שילוב הטכנולגויות בכיתה תלוי בראש ובראשונה בהובלה של המנהל, הוא עדיין מפתיע בעובדה שלא זאת בלבד שמנהל מאפשר ויוזם גורם למוריו לרצות, להשתדל ולשלב טכנולוגיות , הוא מפתיע בכך שהמנהל מעצים את המורים ומאפשר להם להוציא מהכוח אל הפועל ולהביא לידי ביטוי את היכולת הטכנולוגית שלהם למיצוי מיטבי ומקסימאלי. העובדה שמנהל יזם גורם למורים להתקדם מעבר למקום בו הם נמצאים מעודדת.
כשלעצמי, התחלתי לנסות ולסווג במוחי את המנהלים אתם אני עובדת בתוכנית הניידים ולנסות לנבא על סמך טיפוסי המנהלים, מה היה קורה להתפתחות המקצועית של המורים מבחינת שילוב הטכנולוגיות לו הייתי עושה מחקר דומה בבתי הספר בהם אני עובדת. האם אכן הייתי מוצאת תוצאות דומות לגבי האינטראקציה שבין טיפוסי המנהלים למורים ביחס לשילוב הניידים בהוראה-למידה?

[1] Yehuda Peled Yael Kali Yehudith J. Dori (2007) Interaction between science teachers and school principals and its influence on technology implementation: A retrospective analysis
Also available on
http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2007/noon/N_7.pdf
Retrieved on 1/11/08

[2] Dori, J. Y., Tal,T. R. and Y. Peled (2002). Characteristics of Science Teachers Who Incorporate Web- Based Teaching. Research in Science Education. 32 (4), 511-547.
[3] Foster, E. S., Loving, C. C., & Shumate, A. (2000). Effective Principles, Effective Professional
Development Schools. Teaching and Change. Thousand Oaks, Sage Pub. Pp 76-97