יום שני, 31 במרץ 2008

מפתחים או משתמשים?

פעמים רבות עולה השאלה האם על המורים לפתח פעילויות מתוקשבות או רק להשתמש בהן בתבונה ובחוכמה. בספרות המקצועית קוראים הרבה הן על מורים מפתחים והן על מורים משתמשים. באנגליה למשל, מתנהל כעת פרויקט במדעים, שבו מומחים מפתחים חומרים מעודכנים, עשירים במולטימדיה ובגרפיקה ברמה גבוהה, והמורים רק משתמשים. והשאלה האם כל המורים צריכים לפתח, כמה לפתח אם בכלל או רק להשתמש , תלווה אותנו כמורים וכמדריכים לאורך כל חיינו המקצועיים. והוויכוח עתיק יומין ואין הכרעה חד משמעית.

השאלה עלתה במוחי שוב השבוע, בעקבות מפגש למידה משותף לשני בתי הספר היסודיים שבהם המורים מלמדים עם המחשבים הניידים. המפגש עסק בעיקר בתחום אוריינות השפה, אך שילב כמובן גם שני תחומי דעת הקשורים זה לזה- לימודי סביבה ומדעים וגם מיומנויות תקשוב ומידענות. ומכיוון שהאוריינות השפתית הובילה והיתה במרכז, היה חוסר איזון בתחום התקשוב. ונשאלת השאלה איך באמת יוצרים את האיזונים? מה בא על חשבון מה? מי מוביל ומי מובל? מתי נכון לתת לאוריינות שפה להוביל ומתי נכון לתת למידענות ולאוריינות התקשוב? ונשאלת עוד שאלה: תהליך פיתוח משימה בינתחומית כזו הוא עתיר משאבי זמן ומשאבי כוח אדם: יושבים בצוותא מורים משלושה תחומי דעת, מוזמנים יועצים ומומחים להוסיף את הפאן המקצועי שלהם, המשימה עוברת אינספור תהליכי שכתוב ושינוי, מתלבטים המון,חשובים על כל נקודה אפשרית, מנסים כל הזמן להעלות את רף החשיבה של התלמידים, את מורכבות המטלה ורמת המשימות, את רמת השיתופיות, מתלבטים בסוגיות הנוגעות למה ולאיך: באיזה כלי ניצור באופן מטיבי את התוצר הסופי השיתופי? איך נשלב את כל התלמידים כך, שכולם יכתבו פרפראזה , אבל אל נקבל שבעים פרפראזות (תעקיפים) משבעים תלמידים שיראו דומה מאד? ואיך ניתן מענה לשונות ? השאלות וההתלבטויות הרבות מפתחות מאד מבחינה מקצועית. השיח הופך פדגוגי ומקצועי. מורים מתנסים בדברים חדשים שעדיין לא התנסו בהם עם תלמידיהם. יש עשייה והתפתחות מקצועית, תחושה של צמיחה וגאווה. המאמץ שווה!

יום שני, 24 במרץ 2008

לא הכל ורוד

יש גם רגעי שבירה. רגע אחד כזה היה לי היום, דווקא עם מורה שהתפתחה והתקדמה מאד השנה. אחת הבעיות שמורים מרבים להתלונן עליה קשורה להספקים. העבודה במחשב מאיטה את קצב הלמידה, מכיוון שהתלמיד צריך להיות פעיל, לחשוב, לחפש חומרים. הוא אינו מקבל את הכל לעוס, מוכן על ידי המורה ומה שעליו לעשות הוא רק לשנן. בכל פעם שמתקרב צומת הערכה, כמו יום הורים, או מבחן חצי סמסטריאלי, נתקפים המורים בפניקה הזו של אי עמידה בהספקי החומר. בכל פעם שהתלמידים לא מתקדמים במטלות בקצב הראוי והרצוי, בכל פעם שעל המורים לדרבנם להגיש את המטלות, עולות תחושות חוסר האונים הללו והשאלה האמיתית של האיכות מול הכמות. אין לי פתרונות קסם, ואני בטוחה שהשאלות הללו ילוו אותנו לכל אורך הדרך, ובכל זאת אני מאמינה מאד שיש להפוך את הלמידה למשמעותית, גם במחיר מספר פרקים פחות בחומר הנלמד.

שאלה צבירת הידע היא שאלה שמעסיקה את טובי המומחים. פרופסור שרה גורי, מהאוניברסיטה הפתוחה דברה על כך באחת מהרצאותיה, מאחר והיתה חברה בוועדה שבחנה את נושא הליבה של תוכנית הלימודים. ברור שהידע נגיש היום יותר מאי פעם, מצד אחד, אך יחד עם זאת, על מנת לחשוב ברמות גבוהות ולדעת מה לשאול נחוצה הבנה בסיסית, מושגי מפתח וידע קודם שעליו אפשר לבנות את החשיבה ברמות הגבוהות. כך שאני בהחלט מבינה את המורה שנשברה היום מכך שתלמידיה אינם יודעים מספיק.

אבל אסור להתייאש! גם לחלק מהתלמידים הלמידה הזו חדשה ולא קלה. גם הם כבר "קולקלו" והורגלו לקבל הרבה דברים לעוסים ומוכנים, ועכשו עליהם להתמודד עם החומרם בעצמם. גם הם עוברים תהליך של סוציאליזציה חדשה. אני מאמינה בכל לבי שהם יוצאים נשכרים מהלמידה הזו.

יום שני, 10 במרץ 2008

שאלות הקשורות לכתיבה בבלוג

בבלוג של רונית ראיתי שני דברים שמצאו חן בעיני. ראשית, היא הוסיפה לבלוג יומן, שבו כל פעם שהיא מפרסמת פוסט, התאריך מודגש, וכשעומדים על התאריך, ניתן לראות את שם הפוסט. הדבר גרם לי לחשוב באופן אוטומטי כמעט, על ההיבט הכמותי שהמארגן הגרפי הזה יוצר: בהינף עין ניתן להבחין במספר הפוסטים (כמות חודשית, שבועית וכו') ובפיזורם מבחינת ימות השבוע. מאחר ויש לי כובע נוסף של הערכה, התחלתי לשאול את עצמי שאלות כגון: האם יש קשר בין ימי הכתיבה לבין אירועים בשטח? אם לדוגמא עיקר הכתיבה נעשית בסוף שבוע, האם זה מפני שאז יש מעט יותר זמן פנוי? האם יש ימים מסויימים שבהם תמיד כותבים? אולי אחרי השתלמות או הדרכה בבתי הספר, ורוצים לכתוב כשהדברים עוד טריים בראש? וכל השאלות האלה מתייחסות רק להבטים כמותיים ועדיין לא לתוכן האיכותי של מה כתוב בפוסטים.

מצאתי את עצמי שואלת איך מחליטים מה כדאי לפרסם בבלוג ומה לא. האם כדאי לפרסם כל דבר? האם לפרסם רק דילמות? האם לתאר הצלחות? כשלונות? כשלעצמי, לא תמיד אני כותבת מיד באותו היום ולפעמים אני מרגישה שיש לי צורך שדברים יבשילו. יש ימים שאני מהלכת עם התחלות של פוסטים שעדיין לא נכתבו וחושבת כיצד יהיה הכי נכון לפרסם אותם. התחלתי לתהות גם על טיפוסי המדריכים / המורים שכותבים בלוגים- מה מייחד אותם ממדריכים /מורים אחרים שלא כותבים? בוודאי שאין זה רק הידע הטכנולוגי. אני באמת מאמינה שיש משהו אחר. מהו? אינני יודעת. אולי אתם יכולים לשער?

יום ראשון, 9 במרץ 2008

קישורים לבלוגים נוספים של מורים ומדריכים

את הפוסט הזה החלטתי להקדיש למספר בלוגים אחרים, שאני מרבה לקרוא בהם ולהתעדכן בפוסטים עליהם מדווחים המורים האחרים. אז הנה לפניכם רשימת ההמלצות:
אבישג, מורה בבי"ס ברחובות התוודעה לבלוג דרך מורה אחרת בביה"ס , מירב, המדריכה בתוכנית הניידים. מירב המליצה לאבישג לכתוב בלוג בו תתעד את התפתחותה כרכזת פרוייקט מפתח הלב בבית ספרה. אבישג נענתה לאתגר, ומעדכנת באדיקות רבה, יומיומית כמעט את הבלוג שלה.
הבלוג נקרא מפתח הלב ואתם מוזמנים לעיין בו.

בלוג נוסף נכתב על ידי עמיתה שלי למקצוע, מורה ומדריכה בתחום המחשבים, רונית נחמיה. בבלוג שלה מתארת רונית את תהליך ניהול הידע בין שלושה בתי ספר בלוד- המאוגדים על ידי הפסג"ה בלוד.
הבלוג מתאר את שלבי ההתארגנות הראשוניים ואת הנושאים המעסיקים את המדריכה ואת בתי הספר בשאלות ניהול הידע. הבלוג נקרא ניהול ידע - דרך וגם ערך והוא שווה הצצה! אחד האתרים שרונית מרבה לצטט בבלוג שלה הוא אתר ROM לניהול ידע. גם באתר הזה ניתן למצוא בלוג, הבלוג של מוריה, אותו כותבת מנהלת חברת רום ובו היא מביאה התלבטויות רבות ושאלות מהותיות בנושא ניהול הידע.

אתם מוזמנים לקרוא ולהתרם! אשמח לקבל קישורים לבלוגים של מורים נוספים המתנהלים ברשת. זוהי דרך נפלאה ליצור קהילה שיתופית מקצועית.