יום רביעי, 13 בפברואר 2013

עוד התנסות במפגש סינכרוני - הפעם משהו אחר!

אחותי היקרה, שיודעת שאני מתעניינת בניהול עפ"י הפילוסופיה של Agile   שלחה לי מייל מסן פרנסיסקו הרחוקה והמליצה לי להצטרף לשיעור שניתן ע"י טובי המרצים של אוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה בנושא. באנגלית זה נקרא online webinar ובתרגום חופשי לעברית: סמינר ברשת. בשעה היעודה התחברתי למחשב, הצטרפתי לשיעור (שהפעם התבסס על טכנולוגיה של מיקרוסופט Microsoft Office Livemeeting) חברתי אוזניות ומיקרופון, ראיתי את השקפים אך להפתעתי לא שמעתי מאומה. לא הבנתי מה קרה. ניסיתי להחליף אוזניות, להתחבר דרך יציאה אחרת- מאומה לא עזר. התחברתי דרך מחשב נייד אחר, חשבתי שאולי יש איזו בעיה פתאומית במחשב שעד לפני כן שמעתי בו הכל ללא בעיה, וגם בנייד ראיתי שקפים ולא שמעתי קול. פתאום שמתי לב, שבפינה השמאלית הקטנה יש בועית  עם סימן של אפרכסת, ובה נכתב שכדי להתחבר עלי להתקשר למספר מסוים ולתת את הקוד. עשיתי זאת, ומאותו הרגע שמעתי.

מעולם לפני כן לא ריאתי מן שילוב שכזה- שקפים העונים על המימד החזותי וטלפון העונה על המימד השמיעתי. איכות הקו היתה גבוהה וטובה ובכל זאת לא ממש שמעתי ברור. מהירות הדיבור במבטא האמריקאי הכבידה עלי, ומזל שהיו שקפים. ייאמר לזכות החוויה הזאת שניתן היה להדפיס את המצגת וגם להוריד אותה כקובץ PDF ולשמור במחשב האישי. כתבתי לי נקודות תוך כדי שיחה, אבל בכתב יד מכיוון שהעובדה שהחזקתי את האפרכסת בידי האחת על מנת לשמוע, לא אפשרה לי להקליד במהירות הקלדה עוורת בשתי ידיים.

יצאתי מהחוויה קצת מתוסכלת. ראשית לקח לי הרבה זמן להבין את השיטה. שנית הרגשתי ש"הלכתי אחורנית" מבחינת הטכנולוגיה. כבר נכחתי במפגשים סינכרוניים שלוו בתמונות וידאו, או בשמיעה דרך המחשב ולא דרך מכשיר נוסף. גם לא מצאתי שום יתרון לעבודה שהיד תפוסה בהחזקת האפרכסת, נהפוך הוא-זה חסרון גדול מאד, כפי שכבר ציינתי. לא הרגשתי חווית למידה כלל.

בכיתה בבית הספר לא ניתן להתחבר בצורה כזאת, כי בוודאי שאין אינספור טלפונים לכל תלמיד, גם אם יש נייד לכל אחד
(יש אמנם טלפונים סוללרים אבל מראה לי שלשמוע הרצאה במשך שעה מחובר לסוללרי, אפילו דרך אוזניות איננה חוויה מעוררת למידה). אבל גם הופתעתי. אין גבול כנראה, לתצורות של מפגשים סינכרוניים בזמן אמת ברשת. וכנראה שיש לי עוד הרבה מה לגלות על התצורות השונות.