יום רביעי, 30 בינואר 2008

הפצת הידע בארגון

רבות כבר נכתב על הדרכים האופטימליות להפיץ את הידע בארגון כך שלא יהיה רכושו של אדם אחד בלבד, ועל מנת שהארגון יוכל להסתמך על ידע שכבר קיים בתוכו ונצבר אצל אנשים כדי לבנות המשכיות על בסיס הידע הזה. היום מצאתי את עצמי מהרהרת שוב בשאלה הזו בעקבות מקומי כמדריכה. שתי מורות המלמדות באחת משכבות הגיל בביה"ס רוצות לעבוד עם התלמידים במודל חקר בתהליך מידעני. מורות שכבה זו כלל אינן מודעות לעבודה בתהליכים דומים שנעשים במסגרת השיעורים של מורה אחרת. ובנוסף, מורות אלו אינן מודעות לעומס שנוצר על התלמידים כתוצאה מכך ששתי עבודות חקר, בתהליכים מידעניים נעשות בסמיכות גבוהה כל כך זו לזו.

כמדריכה שמכירה את כל הנושאים שמפותחים בסביבה, מצאתי לנכון להפנות את תשומת לבן של המורות לשלבי העבודה המידענית שהתלמידים עוברים אצל המורה האחרת ולהבנייה של היחידה שהמורה יצרה, שמשמשת כמודל להבניית התהליך המידעני עם התלמידים. חשפתי בפניהן את הסביבה עם כל החומרים שהיא מכילה, הכלים המהווים פיגומים ומקלים על התלמידים לחפש את המידע, לאסוף אותו ולארגנו בטבלאות, והחומרים שנמצאים ומכילים מצגות וסיכומים השייכים לסטנדרטים השונים במידענות. המורות הרגישו שהחומרים יעזרו גם להן מאד, ושיש להן בסיס נוח להפעיל את התוכנית שלהן, בסיס שנבנה על ידי מורה אחרת.

אחד המנגנונים שפיתחנו על מנת לחשוף את הפעילויות שמפתחות מורות שונות בפני מורות קולגות נקרא "במת עמיתים" . במת עמיתים היא במה של המורות המתקיימת בפגישות המליאה המשותפות שנערכות אחת לחודש. בבמה מציגה כל פעם מורה אחרת את היחידה שבנתה ופיתחה. מנגנון נוסף הוא "העברה מפה לפה" שנעשה על ידי המדריכות שיושבות עם מורות שונות מבתי ספר שונים, ומעבירות את המידע בעצמן. ועדיין אני מרגישה שלא די בכך וצריך לשכלל את המנגנונים ולפתח דרכים טובות יותר להפיץ את הידע בארגון.

שימוש במקרן ובמחשבים נידיים בו זמנית

באחת הכיתות בה בקרתי היום ראיתי שילוב מעניין של שימוש במקרן ושימוש במחשבים . התלמידים התבקשו לבחור בתבנית מתוך שלוש תבניות מוצעות, ולצורך הבחירה השתמשו בסקר שהוכן בשבילם מבעוד מועד בסביבת הקמפוס הוירטואלי. על מנת לא לגרום לתלמידים לעבור הלוך ושוב מאפשרויות ההצבעה בסקר להתבוננות מעמיקה בתבניות, בחרה המורה להקרין לתלמידים את התבניות המוצעות על הלוח הלבן באמצעות המקרן, ובקשה מהם להצביע בסקר. היתרון של השימוש במחשב במקרה זה הוא ברור ומידיי: בתום ההצבעה יכול כל תלמיד לראות את התוצאות המצטברות. הפעילות במקרה זה בוצעה במעבדת המחשבים, ולא בכיתות המחשבים הניידים, כי מדובר בכיתה של תלמידים צעירים מאד, שלא קבלו מחשבים ניידים, אך קבלו שם משתמש וסיסמא לסביבת הקמפוס ולמדו כיצד להכנס לסביבה ולעבוד בה. שילוב כזה יכול להעשות בכל מעבדת מחשבים וחשבתי על כך שזה סוג של מודל שניתן להפיצו גם לבתי ספר שאין בהם תוכנית למחשבים ניידים.

יום שני, 7 בינואר 2008

התאמות לתלמידים ברמות שונות

אחד היתרונות הגלומים בשימוש במחשב להוראה הוא היכולת ללמד בצורה דיפרנציאלית באמת ולהתאים פעילויות ברמות שונות, לתלמידים שונים. ואכן, באחד מבתי הספר ראיתי את היתרון הזה פועל הלכה למעשה , וקורם עור וגידים.

המורה התאימה פעילויות שונות לתלמידי כיתות ה' שלמדו אנגלית. בפינה אחת ישבו שני תלמידים שעסקו בקריאה . תלמידים שבמיוחד בשבילם מצאה המורה אתר שמלמד את פירוק וצירוף ההברות באנגלית על מנת שיוכלו לרכוש את הקריאה שטרם נרכשה בצורה מושלמת. האתר, צבעוני ומרהיב, מעניין ומסקרן, גרם לתלמידים מוטיבציה ללמידה ורצון עז לקרוא, למרות הקושי הקיים אצלם. התלמידים עזרו זה לזה ועבדו בצורה עצמאית ומעוררת התפעלות.

בפינה אחרת ישבו שלושה תלמדיים שתרגמו קטע מעברית לאנגלית בנושא האוהל של הבדווים. תלמידים אלו הם דוברי אנגלית, שנמצאים ברמה גבוהה מאד ביחס לכיתה. גם להם הצליחה המורה למצוא פתרון בעזרת המחשבים הניידים ולהפעילם בכיתה באופן עצמאי ומאתגר. אני מוכרחה לציין שמורה זו נכנסה למהלך של המחשבים באופן מחושב מאד, ולמרות שבהתחלה היא היתה מעט מסוייגת, בעיקר כי הרגישה חשש גדול מהטכנולוגיה, היא השלימה את הפערים במהירות והיום כעבור שנה, היא מנצלת את יתרונות המחשב בצורה מעוררת השראה.

יום שבת, 5 בינואר 2008

עובדים בכיתה ושומעים מוזיקה

באחד השיעורים כשנכנסתי לכיתה, נזפתי באחד התלמידים שישב עם אוזניות ועבד במחשב. בקשתי ממנו להוריד את האוזניות ואמרתי שלא נראה לי שככה עובדים בשיעור, אבל אז קראה לי המורה הצידה ואמרה שהיא נתנה רשות לתלמידים לעבוד ולהקשיב למוזיקה בו זמנית, מהסיבה הפשוטה שמבחינתה זה בסדר שהם עובדים במספר ערוצים בו זמנית. אחרי שהתנצלתי בפני התלמיד ובארבע עיניים בפני המורה, עצרתי לחשוב. האמנם זה פסול שתלמידים עובדים בניידים בשיעור ומקשיבים למוזיקה? והלא ילדי עובדים בדיוק ככה בבית: הם מכינים שיעורים, שומעים מוזיקה ב- MP3 ולעיתים הטלוויזיה דלוקה ומתנגנת ברקע. הם הלוא, אלופי פיצולי הקשב והריכוז, אז למה לא בעצם? האמת, לא היתה לי תשובה לתת לעצמי מעבר לרצון בשליטה והרגלים קודמים ישנים, שבהם בשיעור אסור! והתחלתי לחשוב על הגבולות ולנסות להגדיר לעצמי שוב מה מותר ומה אסור כשתלמידים עובדים בלפטופ בצורה עצמאית. אני יודעת שכשלעצמי, איני מסוגלת לפיצול קשב כזה, ובכלל אני מעדיפה לחשוב ללא רעשי רקע מסיחי דעת (אני לא מקשיב למוזיקה כשאני עובדת ואף לא מדליקה טלוויזיה, למרות שעכשו אני מקלידה באותו חדר שבו בני משחק בסוני שלו ועושה המון רעשי רקע...וזה לא ממש מוציא אותי מהריכוז) אבל מי אמר שמה שטוב לי טוב גם לתלמידים? ואני בגילי שייכת כבר לדור הישן, לא לדור החדש, והמולטיטסקינג שלי שונה משלהם...

האמת היא שאינני יודעת ואני מאד מתלבטת בסוגיה הזו. מצד אחד נראה לי שאין פסול בכך שתלמידים יעבדו ויקשיבו למוזיקה בתנאי שזה לא מפריע לחבריהם ( האוזניות על האוזניים). מצד שני - בכל זאת לומדים ויש שיעור, וזה לא הפנינג חופשי וצריכים להיות גבולות. מעניין אותי לשמוע מה דעתכם. אתם מזומנים להגיב על הפוסט הזה.

יום חמישי, 3 בינואר 2008

כוחו של הרגל

השבוע היה לי עוד רגע של נחת באחד מבתי הספר היסודיים שבהם מתנהלת תוכנית המחשבים הניידים. לא ספרתי על כך קודם לכן, אבל במסגרת התוכנית כל תלמידי בית הספר, גם אלו שלומדים בכיתות הנמוכות, רשומים לסביבת הקמפוס הוירטואלי וכל המורים המלמדים בכיתות אלו עובדים באמצעות מקרן וברקו ובתוך חדר המחשבים עם התלמידים על המשימות המתוקשבות. בכיתות הנמוכות הורגלו התלמידים במשך חודשיים וחצי מתחילת השנה להכנס בסוף השבוע, לקרוא את ההודעה השבועית שהמחנכת כותבת ולהוריד את המערכת השבועית מאתר הקמפוס. באחד המקרים, היתה בעיה בתקשורת והמורה לא הצליחה להעלות את התוכנית השבועית. אחד התלמידים כתב למורה מייל ושאל מה להביא כי הוא לא ראה את התוכנית השבועית . התלמידים כבר התרגלו כל כך להכנס ולהתעדכן, ששכחו כביכול את ההרגלים הישנים שלהם של מערכת שעות.

מורה נוספת ספרה לי שהשנה היא מרגישה שיש "הקלה" מסוימת מבחינת הקניית הרגלים לשימוש במחשבים. התלמידים מקבלים את פניה כשהם יושבים במקומותיהם, המחשבים סגורים ולא פתוחים, ואין אישור לצ'אטט בשיעורים. הדבר בולט במיוחד בהשוואה של שיחות עם מורים שזו שנתם הראשונה בתוכנית, למורים שזו שנתם השנייה, שמרגישים בטוחים בעצמם יותר ופחות מוצפים מכל הנושאים הקשורים לשימוש במחשב. יחד עם זאת, עדיין יש להטמיע את ההרגלים הקשורים לשימוש במחשב: לא לשחק בהפסקות, לצאת מהכיתות ולנעול אותן , לא לקבל את פני המורים כשהראשים בתוך המסכים וכו'. אחת המורות התלוננה שנוסף לכל הערוצים והמאבקים הקיימים בביה"ס - התווסף גם הערוץ הזה של המחשבים וזה גורם לה להיות השוטרת הרעה. תפקיד שהיא ממש לא מזדהה אתו ולא רוצה בו. אין ספק שהחינוך להרגלים חדשים הקשורים לשימוש במחשבים הניידים מבחינה זו, כמוהו ככניסה לכיתה א' בבית הספר, על כל המשמעויות שבכך.