יום ראשון, 12 בספטמבר 2010

מודל אחר למימון מחשבים ניידים לתלמידים

החודש השתתפתי בוועדת היגוי ברשות גדולה בארץ, שבחנה כיצד לממן מחשבים ניידים אישיים לתלמידים באחד מבתי הספר פורצי הדרך שבתחומה. לרשות היה ברור, שבתוכנית 1:1 ההורים צריכים להשתתף גם הם במימון, ושעות רבות של חברי וועדת ההיגוי הוקדשו לצורך בחינת ההיבט הכלכלי. הועלו מספר רעיונות אך חלקם לא צלחו את ההיבטים המשפטיים של הרשות ושל משרד החינוך. בחשיבה "מחוץ למסגרת" הוחלט להתייחס למחשבים הניידים כאל כלי, ולגזור גזירה שווה בין השכרת כלי נגינה לבין השכרת מחשב. מסתבר, שברשות הזו תלמידים מנגנים בכלים מוזיקליים, והורים שאינם מעוניינים לקנות לילדיהם כלי נגינה כלשהו, יכולים לשכור את הכלי לשנה. השכירות מכסה היבטים חשובים ביותר של ביטוח הכלי (במקרה זה המחשב הנייד האישי) ושל דמי שכירות. זהו פתרון טוב לתלמידי כיתות ו', הלומדים רק שנה בביה"ס ועוברים אח"כ לחטיבות שבהן עדיין אין את הרצף הלימודי המשלב בין הטכנולוגיה המתקדמת של לפטופים לבין הפדגוגיה החדשנית.

אחת השאלות שדנו בה רבות היתה מדוע לעבור ללמידה עם ניידים אישיים. היתרון הבולט הוא ניהול המידע האישי במחשב הנייד. ניהול מידע כזה שונה מאד מעבודה מול ענן וירטואלי שבו מאוחסנים החומרים, אם כי העובדה שלכל תלמיד יש נייד מקלה גם על אחסון החומרים ברשת.

אני מקווה שהמודל הכלכלי הזה יאפשר ללמידה באמצעות ניידים אישיים להתפשט ולהתרחב לעוד רשויות ולעוד בתי ספר ברחבי הארץ.