יום חמישי, 20 בדצמבר 2007

באמת פותחים את דלתות הכיתה

אחד הנושאים שמרבים לדבר בהם בעניין המחשבים היא השקיפות, והעובדה שברגע שהחומר עולה לאוויר הוא נגיש לכולם. חדרי הכיתות שהיו סגורים בעבר, נפתחים לרווחה, לעיתים, בשלב שבו המורים עדיין אינם מודעים עד הסוף למשמעות של פתיחת החדרים. השבוע הופנתה תשומת לבי למכתב שכותב אחד ההורים, שעוקב אחרי הפעילות המתנהלת בקמפוס. במכתב מפנה ההורה את תשומת לב המורים לעובדה, שהתלמידים מעלים את התוצרים לקבוצת הדיון, אך לא כולם זוכים להתייחסות אישית וספציפית של המורה. עובדה שכשלעצמה נראית הגיונית ביותר, אם חושבים על כך ששלושים ושמונה תלמידים מעלים את התוצרים שלהם, והמורה צריך לבדוק ולהתייחס אליהם אחד אחד. זהו ללא ספק אחד המחסומים המשמעותיים ביותר בהיבט המורה, מבחינת כמויות הזמן הנדרשות ממנו לתת משוב אישי לכל תלמיד. אבל גם אם יילמדו המורים טכניקות כיצד להתייחס לתוצרי תלמידים בצורה מכלילה, וגם אם ייכתבו זאת, עדיין יש מקום לשוחח עם המורים על סיכום קבוצות הדיון ועל הדרך הרלוונטית לשיקוף העובדה שהמורה בדק והתייחס לעבודות, גם אם לא נתן משוב אישי לכל תלמיד. בסוף כל נושא יש מקום לכתוב את סיכום הדיון, את העקרונות המרכזים שעולים מקריאת החומרים ומלימוד העצמי של התלמידים. וכמובן שהמורה צריך להבהיר מה נכון, אילו עובדות התלמידים צריכים לדעת מה בגדר חובה ומה בגדר רשות.
צריך לזכור שכשפותחים את דלתות הכיתה, להורים יש נגישות לחומרים ויש להם הערות פדגוגיות שכדאי לקחת בחשבון וללמוד מהן. למרות שמורים מאד מאויימים מהעובדה שההורים רואים ומאירים נקודות, אני חושבת שזו בדיוק הנקודה להתפתחות המקצועית ולצמיחה של המורה. העובדה שמישהו משקף דברים מהצד, שהמורה שנמצא בתוך התהליך אולי אינו מודע להם, או מורגל בהם ולכן לא מקדיש לכך חשיבה רבה, מאפשר למורה לחשוב שוב על שגרת ההוראה שלו.
ומכיוון ההנהלה, השקיפות הזו מעלה נקודה נוספת שיש לקחת בחשבון: הבדלים בין המורים מבחינת דרכי ההוראה, שיטות ההוראה, רצינות ההשקעה. כשהכל חשוף, ניתנת בידי המנהל, ההורים והתלמידים יכולת ההשוואה. יכולת זו כדאי שתהייה מנוצלת גם היא לצורך למידת עמיתים והתפתחות מקצועית.

תגובה 1:

Unknown אמר/ה...

פתיחת דלתות הכיתה, בשימוש נכון, יכול להיות כלי מצויין ללמידה של מורים ולמידה מעמיתים. יש צורך לעשות שימוש נכון וזהיר על מנת לא לפגוע במי מהמשתמשים בכלי זה.