הפסיכולוגיה שמעבר לטכנולוגיה

בשבוע שעבר, נכחתי בפגישה שזומנה ע"י נציגי הורים לקבלת החלטות בדבר רכישת מחשבים לילדיהם לקראת שנת הלימודים הבאה. לפגישה זומנו גם נציגים של חברה טכנולוגית, שמטעמי אי פרסום, לא אנקוב בשמה. נציגי החברה דברו על טכנולוגיה חדשה:

VDI (Virtual Desktop Infrastruction)

זוהי תשתית טכנולוגית שמתבססת על כך שמערכת ההפעלה והאפליקציות יושבות על מרכז מחשוב המקושר באמצעות הרשת. אני לא בטוחה שאני מסבירה את הפאן הטכנולוגי בדיוק מירבי, אבל לא הוא העיקר כאן. בעקבות הצגת הטכנולוגיה התעוררה השאלה מדוע לקנות לכל תלמיד מחשב נייד? מדוע לא להשתמש בטכנולוגיה זו ובכך להתגבר על מחסומים הקשורים בשרידות של הניידים ( שברים, תקלות, וכו')

ההורים העלו טענות לכאן ולכאן: מצד אחד עמדו בעיות המשקל של נשיאת הניידים, בעיות השרידות של הטלטלה שלהם, בעית ההתמכרות למחשבים הללו שהולכים אתם לכל מקום, בעית ההורדות של התוכנות שאין עליהן שליטה. טענות שעל מנת להתמודד אתן יש לצדד בהחלפת המחשבים לטכנולוגית VDI. מעבר לכך ישנו הפיתוי להחליף את הניידים הכבדים בניידים "רזים" או אפילו בכרטיסי פלאש מסוגים שונים. מצד שני עמדו טיעונים הקשורים לבעלות שתלמידים מרגישים ורוכשים עם הזמן, לגבי הניידים שלהם, לתחושת האחריות שברצוננו לפתח בהם.

הוצעו פתרונות מסוגים שונים: החל בכך שהילד יקבל את הסביבה הוירטואלית רק באמצעות צג שיעמוד על שולחנו בכיתה ובבית הוא ישתמש במחשב נייח שישנו בביתו, וכלה בפתרון של מחשב נייד קל ורזה, המאפשר שליטה מלאה על הורדות ומקטין את ההבטים השליליים של תקלות, שרידות ואפילו התמכרויות.

מושגים נוספים שלמדתי בשיחה היו כשהכוונה היא לעלות הכוללת שלTCO המחשב, מעבר לרכישתו: עלות הכוללת תיקונים, חוזה שירות. עוד למדתי כי תחזוקה לעומת רכישה חד פעמית היא ביחס של 4:1 עולה פי 4 לתחזק מחשבים מאשר לקנות אותם .
וכאן נכנסת לתמונה הפסיכולוגיה שמעבר לטכנולוגיה: הבטים כמו הקשר שבין התלמיד למחשב, תחושת הבעלות, אינם ניתנים למדידה. יחד עם זאת, אין לזלזל בגורם הכספי שיכול להכריע בין מחשב רזה ללא מערכת הפעלה, לבין מחשב מלא.

מעקפים בכיתה

במהלך הביקור הופנתה תשומת לבי למחשבה על ה"מעקפים" שמבצעים המורים, המצביעים על הבנה טכנולוגית ביחס לאפשרות לנצל באופן מקסימאלי את התנאים הטכנולוגיים הקיימים, תנאים שסובלים מרוחב פס מוגבל ומעומס על השרתים כשתלמידים רבים משתמשים בעת ובעונה אחת ברשת ופותחים את אותם הקבצים. החשיבה של המורים מצביעה על כך שניתן לעקוף קשיים טכנולוגיים באמצעות פדגוגיה נכונה. אחת הדוגמאות למעקף כזה היתה כשהמורה מציגה את המצגת במקרן בזמן השיעור ומבקשת מהתלמידים להיות קשובים אליה, ולא לפתוח את המצגת במחשבים הניידים על מנת לא ליצור עומס מיותר על הרשת האלחוטית. המצגת אמנם נמצאת שם לשירות התלמידים, אך לאו-דווקא בזמן השיעור ולא דווקא כולם בבת אחת. מעקף דומה מבצעת מורה המקרינה סרט במקרן על הלוח, והתלמידים כולם צופים בו.
אני חושבת שמן הראוי שניתן את הדעת על המעקפים הללו, וגם נשקף למורים באמצעות תמלול את מה שהם מבצעים אולי, באופן אינטואיטיבי, כי למדו "על בשרם" שכך נכון לעשות מתוך ניסיון השטח.

בכלל, בעקבות ההשתלמות על החשיבה ברמות הגבוהות, ועל המאטה-חשיבה, הגעתי למסקנה שאנחנו עושים דברים רבים נכון, אבל "חוטאים" בכך, שאיננו משקפים אותם מספיק, איננו מתמללים ואיננו מעבירים אותם משלב החשיבה האינטואיטיבית לשלב החשיבה המתוכננת והרצוייה. אני לוקחת על עצמי לנסות ולתמלל את התופעות בכל פעם שאתקל בהן.

הקמנו חברת הייטק של תלמידים

כשיצאתי לפרוייקט תוכנית ניידים באחד היישובים במרכז הארץ, אני חושבת שלא שערתי לעצמי מה זה אומר: על אילו סדרי גודל מדברים. מהשנה הראשונה, בה היו שותפים כ- 200 תלמידים וסה"כ 5 כיתות התרחבנו ל- 22 כיתות וכ- 1000 תלמידים המשתמשים במחשב הנייד ומגיעים אתו יום יום לבתי הספר. זוהי אופרציה מאד לא פשוטה, שדורשת ליווי טכני לאורך כל הדרך. בתי הספר אינם מורגלים בעבודה טכנאי מחשבים צמוד, אבל סדר גודל כזה של משתמשים דורשת הרבה יותר מטכנאי אחד. מדובר כאן, בתחזוקה שוטפת של מחשבים, שמתקלקלים מדי פעם, בתחזוקת שרתי אינטרנט ובתחזוקת שרתים פנימיים בתוך בתי הספר. כל חברה שהיה פועלת עם כמות משתמשים גדולה כל כך, היתה דואגת ראשית לטיפול השוטף של טכנאי תחזוקת מחשבים. אבל מסתבר, שבבתי הספר ובפרט ביסודיים שבהם, אין אפשרות להחזיק טכנאי צמוד ואין תקנים. זאת ועוד. טכנאיים רציניים, בעצם אנשי סיסטם וראשי פרוייקט טכניים לא בדיוק יבחרו בברירת המחדל מקום כמו בית ספר לעבוד בו, דבר המקשה עוד יותר על בתי הספר למצוא מועמדים המתאימים לתפקיד. איש טכני כזה צריך לא רק לתחזק את המחשבים, אלא גם להסביר לתלמידים איך לשמור על המחשב האישי שלהם, להסביר למורים איך לעבוד עם תוכנת השליטה ( שעדיין יוצרת בעיות בעקבות החיבור לרשת האלחוטית) לנתח את התקלות הנפוצות והשכיחות ביותר, ולנסות לפתור את הבעיות בזמן אמת כשיש עומס על השרתים ותלמידים רבים עובדים בו זמנית. כאן נדרש אדם עם ניסיון רב וגם עם גישה לתלמידים ולמורים, אדם שיכול להסביר נושאים טכניים מורכבים במילים פשוטות, ויחד עם זאת, גם מקצוען בתחום הטכני. ומסתבר שהחלוציות והראשוניות של הפרוייקט מזמנים תפקידים חדשים ואחרים בבתי הספר מאלו שהכרנו עד כה. גם תפקיד רכז התקשוב משתנה מאד, ראשית עקב עומס העבודה הרב, ושנית מעצם הפיכתו לרכז קמפוס וירטואלי, עבודתו ברישום תלמדיים וקבוצות, בניהול הרשאות, שאמנם היה קיים גם קודם לכן,באתר הבית ספרי אבל לא בהקפים כאלו. עליו לעזור בהפקת דוחות וכמובן נשארים לו כל תפקידיו הישנים כמו עזרה פדגוגית ולווי מורים בתכנון מטלות מתוקשבות, וכן בבחינה של חומרים חדשים. ועוד לא דברתי על החשיבה החדשה שיש לעשות לגבי תפקיד האתר הבית ספרי ותפקיד הקמפוס הוירטואלי, ומה מעלים להכין ומתי.

הניווט בין כל השותפים בתוכנית מאתגר אך יחד עם זאת לעיתים מתסכל מאד. לכל אחד יש את האג'נדה שלו וסדר היום שהוא מעוניין לקדם, ולמרות שהמטרה הכללית משותפת לכל השותפים, יש הבדלים משמעותיים בביטים ובייטים. כולנו רוצים ליצור מצב של "מנצחים- מנצחים", אבל התפעול היומיומי מזמן הרבה מהמורות בדרך ודורש הרבה הבלגה , סבלנות וסובלנות.