יום ראשון, 25 בנובמבר 2007

על קיצורי דרך מצד אחד ומעקפים מהצד השני

כל ביקור ביישוב מחדד את הראייה ותורם לעוד תובנות. בעקבות הביקור שהיה היום, התחלתי לחשוב על הבקשה לתת טיפים לקיצורי דרך לאחרים, שלא שותפים במהלך הזה. משהו מסוג "שילמדו מההצלחות שלנו" ומהתובנות שלנו. כלעצמו, רעיון נכון חסכוני ויעיל. ויחד עם זאת אני מוצאת את עצמי מהרהרת האמנם ניתן? האמנם ניתן ליצור מודל של עשרה טיפים עשה ואל תעשה על מנת לחסוך הרבה זמן וכאב מאחרים? ואפילו ביישוב אחד, כל בי"ס שונה ולכל אחד ראיה מערכתית משלו, עם אג'נדה מעט שונה. ואפילו בבי"ס אחד, הרבה מורים, כל מורה שונה מחברו, כל מורה מתקדם בקצב האישי שלו, וגם אני כמדריכה, מוצאת את עצמי פעמים רבות תוהה על העובדה שלפעמים מהלך מסוים מצליח עם מורה אחת ולא מצליח עם מורה אחרת. וזה מביא אותי לחשוב על העניין הזה של טיימינג, על המוכנות והיכולת של המורים השונים לקלוט את מה שאנחנו אומרים, להבין בדיוק למה אנחנו מכוונים. לפעמים אני מרגישה שאני מקדימה את המאוחר, כמו לדוגמא, מורים שלומדים את קורס המידענות בשלב מתקדם מאד, כשהם עצמם עדיין לא בשלים מכיוון שלא למדו הרבה עם מחשבים, לא פיתחו מספיק משימות מתוקשבות, לא בררו לעצמם עד הסוף את הערך המוסף של העבודה בסביבה המתוקשבת. ואז אני מוצאת את עצמי מלמדת, אבל המורה ממול לא מפנים ולא מצליח להעביר הלאה לתלמידים, כי אני פוגשת אותו בשלב מוקדם מדי, ונמצאת "טרום זמנו". אני זוכרת בעיה כזו גם מקורסים אחרים שהעברתי, לדוגמא כשספרתי לרכזי הערכה איך מארגנים מידע כמותי באקסל, ופגשתי אותם אחרי זמן, נאבקים ולא יודעים ( ובטח לא זוכרים) את כל מה שלמדתי, כי שם שוב הקדמתי את זמנם. והסוגיה הזו מטרידה מאד, כי אני מרגישה שהרבה פעמים אנחנו "מבזבזים" משאבי הדרכה יקרים על מורים שעדיין לא יודעים להעריך מה אנחנו מציגים להם בקורס מידענות, ולא בגלל שהחומר לא משמעותי, אלא כי נדמה להם שהם עושים אותו דבר, ומכירים את זה כבר. פירוק התהליך המידעני למרכיביו איננו עניין של מה בכך, ועד שהמורים לא מוצאים את עצמם עם התסכול שבקושי ללמד תלמידים לבחור מתוך ים המידע את הפרטים הרלוונטיים למשימה שלהם, עד שמורים לא מתמודדים בעצמם עם הצורך ללמוד מידע חדש לצורך הוראתו, הם לא תמיד ממש מבינים את ההבדלים שבפירוק התהליך כפי שאנחנו עושים אותו. ואני שואלת את עצמי פעמים רבות מתי זה הזמן הנכון? מהו הטיימינג האידיאלי לצורך ההעברת ההשתלמות של התהליך המידעני על מרכיביו השונים למורים.
ומנגד, היום הובא לתשומת לבי מעקף שהמורים מבצעים, בין אם ביודעין ובין אם לא הקשור לקשיים טכנולוגיים אתם הם מתמודדים
. אני מזמינה אתכם לקרוא על כך בפוסט הבא.

2 תגובות:

וירלומי אמר/ה...

את מתארת מן הסתם בעיה שידוע בתהליכי לימוד שיש להוציאם אל הפועל. יש הבדלים בין המורים ביכולת שלהם ובמודעות של המורים להיכנס לתהליך של השימוש בטכנולוגיה.

את לא יכולה לצפות ממורה שנתקל בטכנולוגיה פעם ראשונה ישר להשתמש בה בכיתה, עליו להתרגל לרעיון לאחר מכן להגיע לשלבב שהוא מוכן לנסות אוליי ורק אז יהיה מוכן לנסות אותה תחילה כניסיון רצוי בליווי ורק אז אולי הוא יוכל להתקדם לבדץ

אז למרות כל הטכנולוגיה בפרויקט שאת מעורבת בו , עדיין יש לקחת זאת שלב שלב עם המורים , לנסות לגלות באיזה שלב נמצא כל מורה ולקדמו לשלב הבא . ולדעת שאם הקורס עוסק בשלב של פעולה אין הרבה טעם לדבר איתו עם מישהו שאינו מוכן לפעולה עדיין וקודם יש לשכנעו שזה כדאי.

בהצלחה נעמה

אסתיד אמר/ה...

נעמה שלום
תודה על תגובתך. מאחר וכנראה שלא הסברתי את עצמי ברור בבלוג, אני רוצה לחדד את הנקודה: אני לא מצפה מכל המורים להיות באותו מקום כל הזמן, ולא חושבת שניתן בכלל בארגון שמכיל כ- 30 מורים לצפות לדבר כזה. אני גם לא ידועת מתי הזמן הנכון - אנ בודקת את זה כל הזמן. כל המורים משולבים בהדרכות אישיות בסגנון של אחד לאחד, והעובדה הזו מקלה על החששות שלהם.