השקעה בתשתיות טכנולוגיות בחינוך

השבוע התפרסמה כתבה בעיתון דמרקר, לפיה מבקש שר החינוך גדעון סער ממשלת ישראל להשקיע תקציב גבוה ביותר בהפיכת בתי הספר במדינה לבתי ספר שבהם ההוראה והלמידה מתאימה למאה ה- 21. על פי הנאמר בכתבה, הסכום הנדרש לתקשוב הכיתות עומד על 5 מליארד שקלים.

ראשית, אני ממש מקווה שאכן הדרישות לקבלת התקציבים הגבוהים הללו תתממש ותתקייים. אני בהחלט חושבת שיש צורך לערוך את ההתאמות הללו ולעדכן את המערכת למאה ה- 21 . אני חושבת שחשוב ללמוד מהניסיון המצטבר בארץ ובעולם. העובדה שיהיו תכנים דיגיטאליים מוכנים למורים יקלו מאד על המעבר, מאחר ואני מאמינה שלא ניתן לבקש ממורים לפתח ללא גבול. מורים יכולים לפתח יחידה אחת שתיים אבל לא כל שיעור. אחד הקשיים שנתקלנו בהם בהוראה בסביבות 1:1 היא מחסור בתכנים דיגיטאליים ועומס עצום על המורים שנבע מהצורך לפתח תכנים דיגיטאליים כל הזמן. היינו חלוצים והקדמנו את זמננו. חומרים זמינים יקלו גם על שילוב ניידים בכיתות מאחר והם יפותחו ע"י מומחי תוכן חיצוניים שיאפשרו להבנות תכנים על פי תוכנית הלמודים. הכשרת המורים שתעשה, מן הראוי שתתן את הדעת על שינוי פרדימת ההוראה ומעבר מהוראה מסורתית שבה המורה במרכז, להוראה עדכנית שבה התלמיד הוא הפעיל העיקרי בשיעור והמורה מסייע לו. סוגי הסיוע יכולים להיות שונים החל מחשיבה משותפת על ארגון הלמידה ותכנון הזמנים דרך עזרה במקורות מידע, פתרון בעיות בזמן אמת וכלה בהערכת התוצר ובהערכת התהליך.

אני מאמינה שברגע שיהיו תשתיות זמינות בבתי הספר, רוחבי פס מאפשרים ואינטרנט אלחוטי זמין נראה יותר ויותר יוזמות פרטיות של הורים תלמידים וצוותי הוראה שיעודדו תלמידים ללמוד עם ניידים. אינני בטוחה שהניידים יראו בדיוק כמו אלו של היום, אבל אני בטוחה שהם יגיעו לכיתות במספרים גבוהים. אני מאד מקווה שאכן התוכנית תתקבל והתשתיות יונחו.