יום ראשון, 6 באפריל 2008

בין ההווה למחר...

במפגש השתלמות אחרון של המורים, שוב עולה השאלה מה הלאה? מה קורה לתלמיד המסיים את החטיבה ובכיתה י' נכנס לביה"ס התיכון, בו אין תקשוב , אין ניידים ואין מורים המשלבים תקשוב בשיעורים. לפעמים מתגנב ללב ההרהור שאולי אנחנו גם חוטאים לתלמידים, בכך שאנחנו מקדמים אותם יותר מדי , אבל אח"כ יהיה עליהם לחזור אחורנית. כמו אותה השאלה האמיתית, ששואלים מורי האנגלית, על כך שתלמידים מתרגלים לעבוד עם מילון מקוון או עם תרגומון שנמצא במחשב, אבל בזמן מבחן אנסין התלמידים בתיכון יצטרכו לעבוד עם מילון אנגלי -אנגלי והמיומנות של חיפוש מהיר בין דפי המילון הכתוב לא תהיה שגורה בין אצבעותיהם. או אותם מורים המתלבטים רבות על דרכי ההערכה של התלמידים המשתמשים בניידים: מצד אחד עליהם לבחון במבחנים הסטנדרטים, במיצ"ב ובמבחני דף ועפרון ומהצד השני העבודה במחשב מזמנת מיומנויות אחרות, סוג אחר של מבחנים ושאלות שלא תמיד ניתן לבחון אותן באמצעים המקובלים. אז אולי יש מקום להערכה חלופית? ואם יש מקום, האם היא שוות ערך להערכה הסטנדרטית או אולי פחותה לה? או שמא עולה עליה?

בתי הספר החדשניים רצים קדימה, בזמן שמערכת החינוך לא מספיקה להדביק את הפער, ונשארת מאחור, או במוכר ובידוע. מורים אחראיים, דואגים גם מההיבט הפרקטי הזה- עליהם לגרום לתלמידיהם להצליח גם בתיכון, גם בעתיד. שאלה זו פחות אקוטית בביה"ס היסודי, אבל לקראת סיום החטיבה היא עולה ביתר שאת. אין לנו תשובות - בינתיים, רק שאלות...זה טיבם של חלוצים- הם סוללים את הדרך לבאים אחריהם, ומהיותם ההולכים בראש המחנה והם גם אלו שמעוררים את החשיבה האחרת .

תגובה 1:

שני הלוי אמר/ה...

היי אסתי,

אני מאמינה שבדרך זאת התלמידים נחשפים לדרכי הוראה שונות וכך ילמדו להתמודד איתם ולפתוח את הראש לא רק לדברים המוקרים והקבועים להם.

שני הלוי