החודש השתתפתי בוועדת היגוי ברשות גדולה בארץ, שבחנה כיצד לממן מחשבים ניידים אישיים לתלמידים באחד מבתי הספר פורצי הדרך שבתחומה. לרשות היה ברור, שבתוכנית 1:1 ההורים צריכים להשתתף גם הם במימון, ושעות רבות של חברי וועדת ההיגוי הוקדשו לצורך בחינת ההיבט הכלכלי. הועלו מספר רעיונות אך חלקם לא צלחו את ההיבטים המשפטיים של הרשות ושל משרד החינוך. בחשיבה "מחוץ למסגרת" הוחלט להתייחס למחשבים הניידים כאל כלי, ולגזור גזירה שווה בין השכרת כלי נגינה לבין השכרת מחשב. מסתבר, שברשות הזו תלמידים מנגנים בכלים מוזיקליים, והורים שאינם מעוניינים לקנות לילדיהם כלי נגינה כלשהו, יכולים לשכור את הכלי לשנה. השכירות מכסה היבטים חשובים ביותר של ביטוח הכלי (במקרה זה המחשב הנייד האישי) ושל דמי שכירות. זהו פתרון טוב לתלמידי כיתות ו', הלומדים רק שנה בביה"ס ועוברים אח"כ לחטיבות שבהן עדיין אין את הרצף הלימודי המשלב בין הטכנולוגיה המתקדמת של לפטופים לבין הפדגוגיה החדשנית.
אחת השאלות שדנו בה רבות היתה מדוע לעבור ללמידה עם ניידים אישיים. היתרון הבולט הוא ניהול המידע האישי במחשב הנייד. ניהול מידע כזה שונה מאד מעבודה מול ענן וירטואלי שבו מאוחסנים החומרים, אם כי העובדה שלכל תלמיד יש נייד מקלה גם על אחסון החומרים ברשת.
אני מקווה שהמודל הכלכלי הזה יאפשר ללמידה באמצעות ניידים אישיים להתפשט ולהתרחב לעוד רשויות ולעוד בתי ספר ברחבי הארץ.
2 תגובות:
מכיוון שסירבתי לרכוש מחשב נייד, בני לומד בכיתת לוח-וגיר. הסכמתי שהוא ישולב בתוכנית ע"י השאלת מחשב נייד אבל החליטו להעניש אותנו, ההורים הסרבנים, וילדינו נשלחו אחר כבוד ללמוד ללא מחשב. בדיעבד: טוב שכך. השבוע הוא סיפר שבגלל העדרות של מורה הם צורפו לכיתה מתוקשבת ולמדו איתם. מסתבר שהשימוש במחשב הנייד במהלך השעור היה ע"מ לפתוח ספר וירטואלי מאתר כותר. כאשר אמרתי לו שאפשר לעשות זאת על מחשב נייח, הוא סיפר לי שלפני כמה שבועות אכן הם נלקחו למעבדת המחשב של ביה"ס ולמדו ככיתה מתוקשבת למרות שאין להם ניידים.
בלי קשר מי קונה את המחשב הנייד: האם בשביל זה צריך להשקיע בטכנולוגיה היקרה הזו ??
המודל הכלכלי הזה מציף שוב את השאלה האם חינוך מתוקשב הוא רק לעשירים ?
ואם כבר עשירים למה לא ללכת לחינוך שמציע יותר מאשר ליסינג למחשבים ומורים "בהרצה".
הוסף רשומת תגובה