יום רביעי, 18 באוגוסט 2010

סיבות אפשריות לכשלון של שילוב תוכניות 1:1

Nick Sauers במאמרו "למידה מכשלונות" מתייחס למאמר שקרא ב- eduTech שבוחן את הסיבות לכשלון. הוא טוען שבמערכת החינוך איננו מורגלים בבחינה של הכשלונות, אך לדעתו חשוב ביותר ללמוד מתוך הכשלונות, ולא רק מתוך ההצלחות.

ניק מונה מספר סיבות אפשריות לכשלון או לקשיים רציניים בתוכניות של 1:1 ומזמין את קוראיו להוסיף סיבות משלהם.
הסיבות האפשריות הן:
א. המורים לא קבלו הכשרה מקצועית מספקת טרם כניסתם לתוכנית
ב. ההכשרה המקצועית הסתיימה כעבור זמן קצר ולא נמשכה לאורך מספר שנים בתוכנית
ג. התשתיות לא הוכנו כראוי
ד. לא היתה מדיניות ברורה או תוכנית מסודרת על מנת להתמודד עם המרכיבים השונים והמורכבות של שילוב ניידים 1:1
ה. בית הספר לא חגג את "הנצחונות הקטנים" עם החדשנות
ו. לא כל השותפים ובעלי העניין היו מעורבים באמת בתוכנית
ז. המשאבים הפיננסיים לא תמכו בתוכנית כראוי

ניק מציין שבתי ספר של 1:1 שמתקשים להטמיע את החדשנות ימצאו את עצמם מהר מאד במצב של ירידה תלולה. זה עדיין לא אומר שהם נכשלים, אך זה אומר שעליהם לבחון את המצב ולנסות לצמצם עד כמה שניתן את עומק הירידה ואת אורכה. ניק טוען שטוב יעשו בתי ספר אם יבחנו באמת את הסיבות לירידה על מנת למנוע את הכשלון.

אני מזדהה מאד עם הדברים. ככל שאני מעמיקה את הכרותי עם שילובם של ניידים 1:1 אני מבינה הן את ההבטים הכלכליים הכרורכים במהלך כזה, והן את ההבטים של הפיתוח המקצועי של המורים שחייב להמשך לאורך זמן. מי שחושב שבכך שיתן בידיו של כל ילד מחשב נייד ויעביר מספר השתלמויות למורים כדי ל"שדרג" את הוראתם, טועה ומטעה. שילוב של מחשבים 1:1 הוא שינוי מסדר שני ושלישי הטומן בחובו שינויים ארגוניים מערכתיים שיש לתת עליהם את הדעת טרום כניסה לתוכנית, ותוך כדי התוכנית. מאחר ותוכנית כזו היא אכן מורכבת ביותר, יש צורך בתמיכה טכנית, פדגוגית ותשתיתית לאורך זמן.

4 תגובות:

נעמי פורת אמר/ה...

אסתי שלום,
קראתי בעיון ותוך הנהוני הסכמה את הפוסט, אשר מבחינתי השתלב עם כתבתו של עודד ירון בעיתון דה מרקר המתייחסת למאמרים שונים הדנים בשאלה "האם כדאי לתת מחשב לכל ילד"?http://www.haaretz.co.il/captain/spages/1180613.html
אולם לדעתי, מלבד בחינת ההצלחות והכשלונות, עלינו לקבוע תוכנית ארוכת טווח לשינוי, עם נקודות עצירה ובחינה תכופות, אולם לאפשר לכל תוכנית את זמן ההסתגלות וההטמעה לה היא זקוקה בטרם נשלוף תוכנית אחרת ואת "הישנה" נזרוק לפח. כולי תקווה כי אכן הנהגת החינוך החדשה תמשיך לתמוך ולקדם את תוכניות התקשוב ארוכת הטווח עליהן הצהירה, ותאפשר אורך נשימה ומיצוי היכולות של תוכניות אלה.
בברכה
נעמי

אסתיד אמר/ה...

נעמי את צודקת. אכן תוכניות כאלה דורשות זמן ארוך להטמעה ולהסתגלות לפחות חמש שנים אם לא יותר. חשיבות המאמר הזה היא דווקא ביכולת לזהות מוקדם ככל האפשר את תחילתו של הכשלון על מנת לצמצם את הנזק ולעשות מיד צעדים לתיקון. בכל תוכנית ובפרט בתוכנית מערכתית כזו דרוש מעקב וניטור קבוע על מנת לזהות את רגעי הירידה ולטפל בהם מבעוד מועד.

אסתיד אמר/ה...

בשם ג'יי הורוביץ
ממליצה לקרוא את הסיבות הנוספות שג'יי מונה במאמרון שפרסם ואולי יש עוד סיבה
http://interlearn.blogspot.com/2010/08/blog-post_24.html

Isabella M אמר/ה...

איזבלה מאיסטר- טכנולוגיות מידע

זו תוכנית שלא פשוט להטמיע במערכת כי היא דורשת משאבים רבים ויש לא מעט כשלונות שיכולים לקרות בדרך. המאמר נכתב ב-2010 וכעת אנחנו ב-2015, אני חושבת שתוכנית זו בינתיים הספיקה להטמע במערת למרות כל הכישלונות שהיו בדרך.
אז אולי זה יכול להצביע על כך כי אם אכן נחושים במטרה, מצליחים גם לעבור את כל הבעיות בדרך לשם.