ג'ף אוטכט, אותו כבר הזכרתי במאמרון אחר, הוא מורה מבנקוק תאילנד, הכותב בלוג ברשת בשם "המקל החושב". במאמרון שלו מיום 13.5.09, מתייחס אוטכט לשאלה מה המטרה של למידה באמצעות מחשבים ניידים. בפתח המאמרון מביע אוטכט הצהרה של גילוי נאות ואומר שהוא מאמין שלכל תלמיד בתיכון צריך להיות מחשב נייד. בהמשך הוא מזכיר את הכתבה שהתפרסמה בניו יורק טיימס, ממאי 2007 בשם: לא רואים התקדמות, מפסיקים את תוכניות המחשבים הניידים. אחרי שקרא פחות מארבע פסקאות בכתבה, הוא הבין כיצד קורה שבתי ספר מפסיקים את תוכניות הניידים. אוטכט לא האמין כיצד ניסו להכריח את התלמידים והמורים במחוז שתואר בכתבה, להשתמש בניידים.
לדעתו, קל מאד לומר שהטכנולוגיה היא רק כלי או שעליה להיות "בלתי נראית" למשתמשים, אך קשה יותר להשיג זאת. אוטכט ממליץ שנחשוב מדוע לשלב ניידים בהוראה (שולל מכל וכל את המטרות שמתייחסות לצמצום הפער הדיגיטאלי לדוגמא). הוא טוען שכמו בכל כלי אחר, צריך לחשוב לפני שמתחילים להשתמש בכלי מה רוצים לעשות אתו, מה רוצים שהמשתמשים יעשו אתו למה מצפים מהכלי ומהמשתמשים והאם יש מערכת שתומכת בכלי.
אוטכט משרטט את סיעור המוחות שלו לשאלה למה ללמד באמצעות ניידים 1:1
מה אנחנו רוצים שהתלמידים יעשו? ואוטכט עונה להעצים את התלמידים
מה המורים צריכים לדעת? והוא עונה לשפר את הלמידה
לאילו משאבים זקוקים? תשובתו - מקיפים, נרחבים
כיצד גורמים לזה לקרות? לדעתו- אדמיניסטרציה יעילה
רק עשו זאת - ואוטכט אומר - ייסדו תשתיות.
הוא טוען שקל לו לחשוב באמצעות מודלים, ולכן גבש מודל שעונה על השאלה מה יש לעשות לפני שיוצאים לדרך בשיטת 1:1
מה רוצים שהתלמידים ידעו?
זוהי השאלה הראשונה והמשמעותית ביותר - כל ההחלטות שלנו צריכות להתקבל על מנת שנענה על השאלה: למה אנחנו מצפים מהתלמידים עם הניידים? איזה ניסיון אנחנו רוצים לתת להם? לאיזו למידה אנחנו מצפים מהם? כשעונים על השאלה מה מצפים שהתלמידים יעשו עם המחשבים הניידים, ניתן לבנות תוכנית שתתמוך בעשיה שלהם.
מה המורים צריכים לדעת?
ברגע שיודעים מה התלמידים צריכים לעשות אפשר להתחיל לתכנן את ההתפתחות המקצועית של המורים שתאפשר להם להפוך את הלמידה הזאת למציאות. כמובן שהמורים יצטרכו ללמוד כלים ומיומנויות אך יותר מכל הם יצטרכו תמיכה כדי להבין כיצד הכלים האלה משנים את הכתה. כשכל תלמיד יושב ליד כלי המאפשר לו ידע בלתי מוגבל על כל דבר, זה משנה את הכיתה. איך תומכים במורים ומקלים עליהם לתווך את הסביבה הזאת?
לאלו משאבים זקוקים?
אחרי שקבענו מה התלמידים צריכים לדעת ומה תהיה ההתפתחות המקצועית של המורים אפשר לקבוע לאלו משאבים נזקקים. האם יש צורך לשדרג את המערכת האלחוטית בבית הספר? האם יש צורך בנפח אחסון יותר גדול? ואסור לשכוח את התמיכה האנושית: מי יתמוך במורים מבחינת כוח אדם?אלו מערכות יעזרו למורים להשתלט על המעבר?
כיצד גורמים לזה לקרות?
זהו החלק של המנהל האפקטיבי. עליו לדאוג שהדברים ייעשו בין אם זה לדאוג לתקציב, לכוח האדם או לזמן.
פשוט עשו זאת!
קבעו תאריך סופי , תכננו, התמקדו בלמידה של התלמיד והתחילו לעבוד.
האמת, שכשקראתי את המאמר הרגשתי שלא ממש קבלתי תשובה לשאלה שלשמה הוא נכתב. אמנם, המודל מקל על החשיבה, וייתכן שהשאלה מה רוצים שהתלמידים יעשו אכן עוזרת למקד את התכנון של מערך ההדרכה וההתפתחות המקצועית. ברור שהרצון הוא ללמידה אחרת, לפדגוגיה חדשה, אבל מדבריו של אוטכט לא ברור איך היא מושגת. מאחר ולא קבלתי תשובה מספקת, קראתי גם את התגובות למאמר (מה שאינני נוהגת לעשות בד"כ) ואכן רבים מהמגיבים התייחסו לשאלות קונקרטיות הקשורות להוראה האחרת.
אני חושבת שבאחת ההשתלמויות שלנו עם המורים באמת כדאי לשאול מה אנחנו רוצים שהתלמידים יעשו עם הניידים שלהם. מעבר למצגות ולעבודות מיני-חקר, מה עוד היינו רוצים שירכשו וילמדו בעזרת הניידים?
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
2 תגובות:
זה אשר עידן
מה שהצלחתי בתיאוריה אך לא בישום מעשי, את מצליחה מאוד בעצותייך. תודה רבה. תמשיכי לפתח.
אשר שלום
האמת שאחרי ההתבטאויות האחרונות של שר החינוך אני די מיואשת, אבל תודה רבה על הפרגון והעידוד.
הוסף רשומת תגובה