יום שני, 4 במאי 2009

כיתה ללא נייר

ריצ'ארד רוודרוזקי Richard Wojewodzki הוא מורה ללטינית בכיתה שבה התלמידים לומדים עם מחשבים נידיים. הוא פתח בלוג שנקרא "ללמד ללא נייר" TeachPaperless ומשתדל לכתוב מאמרון כל יום! במאמר שפרסם
ב-30 לאפריל בשם הייתי מכור לדפים הוא מספר על כך שכמורה בעבר, הוא היה "מכור לניירות" ותמיד דאג לצלם ולשכפל מספר רב של ניירות לכל אירוע ולכל מטרה. היו לו אפילו תשבצים וחידות לתלמידים שסיימו את עבודתם והוא נהג לתת להם לעשות אותם למרות שמעולם לא ראה את הדפים אחרי שמסר אותם לתלמידים. עוד הוא מספר, שבשנתו הראשונה היתה לו הקצבה של שכפולים בבית הספר,אותה סיים כבר בחודש ינואר.

ההתפכחות שלו באה כשהחל ללמד בתוכנית למחשבים ניידים 1:1. אמנם הוא טוען, שאף אחד מהממונים עליו או מהמובילים של התוכנית לא בקש מהמורים לוותר על הדפים, ולדעתו הם עדיין לא שמעו על בלוג, אבל תוך כדי התנסותו והכרותו עם המחשב הנייד הוא כתב מערכי שיעור ושפע של רעיונות מבלי שהדפיס ולו דף אחד! והסיבה לכך שלא הדפיס פרוזאית ופשוטה ביותר ואינה נעוצה במודעות שלו לאיכות הסביבה או ברצונו להיות שותף בשמירה על כדור הארץ ועל יערות העד. הסיבה היתה שהוא לא ידע איך מחברים את המדפסת למחשב הנייד! (והוא הרגיש לא נוח לשאול את אנשי התקשוב בביתה ספר). וכך, מבלי שריצ'ארד התכוון הוא מצא את עצמו כותב ומלמד ללא נייר, ולפתע הבין שהוא לא צריך דפים כדי ללמד. במשך שלוש השנים האחרונות בהן הוא מלמד בכיתות עם ניידים הוא חושב שהוא חסך כ- 40,000 דפים, מבלי לספור את כמויות הדפים שנחסכו ע"י תלמידיו.

ריצארד מספר על ניסוי שערך לשם שעשוע. הוא העתיק למסמך WORD , גופן דיויד בגודל 12 נקודות את כל החומר בלטינית שאחד מתלמידיו כתב במהלך השנה (מספטמבר ועד סוף אפריל) בבלוג שלו. מסתבר שהבלוג שעבר שינוי למסמך WORD הכיל 107 עמודים! 107 עמודים שנכתבו ע"י תלמיד בן 15, בכיתה אחת!
ריצארד מסכם את המאמרון שלו בתובנה שאנחנו כאנשי חינוך לוקחים כמובן מאליו את הבזבוז שקיים בחינוך, מבלי לחשוב עליו פעמיים ושנדרשת עין פקוחה כדי לראות כיצד אפילו שינוי קטן יכול להשפיע.

חשבתי לעצמי שלו היו כל מורי הניידים קוראים את המאמרון הזה ופוקחים את עיניהם, אפילו כדי לראות את השינויים הקטנים- דייני! לצערי, רק מורה אחת הסכימה לקחת על עצמה ולהתנסות עם תלמידיה בכתיבת בלוגים, וגם התנסות זו היא ראשונית ומוגבלת ביותר. אני מאד מקווה שמורים נוספים יבואו בעקבותיה, ושמורים נוספים יקראו את הבלוג שכותב ריצארד. תמיד טוב ללמוד ממי שמתנסה בעצמו באותם התהליכים!

2 comments:

יענקל אמר/ה...

נדמה לי שיש טעם להדגיש שווג'וודסקי איננו פוסל נייר, ובמיוחד לא קריאת ספרים (מודפסים). אבל הוא כמובן מוצא כדאיות לימודית רבה בדיגיטאליות.

לפני יותר מעשור (וכמובן אצל כמה מאיתנו עוד היום) היה נהוג להגיד שאפשר לקרוא קטעים קצרים על המסך, אבל כאשר רצינו לקרוא מאמר ארוך היינו חייבים לשלוח אותו למדפסת. נדמה לי שראינו בכך "הוכחה" לעליונות הנייר על הביטים.

לא ערכתי על כך מחקר, אבל ההתרשמות שלי היא שזה נעשה פחות ופחות נפוץ (ועם ה-Kindle יש אנשים שאפילו מגלים שאפשר להביא את הספר הדיגיטאלי למיטה). התרגלנו לקריאה, וגם לכתיבה, על גבי המסך, ואנחנו אפילו טיפה צוחקים על ההסברים (אולי התירוצים) שבהם התבצרנו אז.

אבל החשוב ביותר - אנשי חינוך זקוקים לחלוצי ה-1:1 כדי לשכנע את אלה שעדיין אינם משוכנעים שהלמידה ללא נייר יכולה להיות מוצלחת ומשמעותית.

אסתיד אמר/ה...

הי ג'יי
דברים של טעם!
אני מסכימה שככל שמרגלים לקרוא מן המסך כך הדברים הופכים קלים יותר, תהליכי הטיוט נעשים תוך כדי קריאה ומי שכבר התרגל לעבוד מול המסך לא יחזור אחרונית למאמרים המודפסים.
יחד עם זאת אני מוצאת שהישיבה מול המסך וההקלדה מאלצות אותי לעסוק יותר בספורט ולשמור היטב על תחזוקת גופי, שזו נקודה שאנחנו לא מדגישים מספיק לעצמנו.