שינון מול חשיבה

שרת חינוך הולכת ושר חינוך בא. השר החדש מתווה מדיניות חדשה. אתמול התבשרנו, ששר החינוך מר גדעון סער מגבש יחד עם ד"ר שושני את המדיניות החדשה המכריזה על יותר שינון ופחות חשיבה ועל חזרה לתחומי הידע והעמקה בהם.



אני קוראת את הידיעה וחרדה מאד. מה יהיה על תוכניות של שילוב מחשבים ניידים 1:1 כשהעקר הוא שינון והעמקה בידע דיצסיפלינארי? מה יהיה על כל אותם מורים מודאגים ובצדק, מהספק החומרים, מההמיצ"בים וממבחני המפמ"רים? גם כככה קשה מאד להתנהל במערכת שאחת לארבע שנים חורטת על דגלה יעדים חדשים, שלעיתים מוחקים לחלוטין את יעדיה הקודמים, ומה יהיה על המורים? ואם לא די בזאת, הבוקר קראתי בעיתון שיש כוונה ללמד את התלמידים לקראת בחינות פיזה ומבחנים בינלאומיים על מנת שמדינת ישראל תצליח להתגאות בתלמידיה . האם teaching for the test יהפוך להיות עכשו שיטת ההוראה והלמידה המועדפת? ואם בשינון עסקינן, מה יקרה לכל אותם תהליכי מידענות ותהליכי החשיבה שהמחשב תומך בהם ומעצים את הלמידה העצמאית בהם?

בספרות המחקרית והאקדמית מובאים מחקרים סותרים ביחס להשפעה של המחשב על ההשגים הלמודיים. יחד עם זאת, אני נוטה להאמין, יותר ויותר, שדווקא במבחנים סטנדרטים יתרון המחשב לא בא לידי ביטוי ואין הוכחות חד משמעיות להתקדמות בהשגים בעקבות שלוב המחשבים בכלל והניידים בהוראה ב פרט. היתרון הוא דווקא בתהליכי חשיבה והבנייה של ידע, ויש גם השפעה על תהליכי כתיבה. אבל, אם העיקר הוא שינון ולמידה בע"פ, אני מאד חוששת לגורל תוכניות ניידים 1:1 , אם כי אני מאמינה בהן בכל לבי ובטוחה שכך ילמדו בעוד עשר שנים בכל רחבי הארץ.