ג'ף אוטכט - היפי של מידע

במאמרון האחרון של ג'ף אוטכט, הנקרא "היפי של מידע" מכריז ג'ף על עצמו כעל היפי של מידע. לדעתו, המידע צריך להיות נגיש וחופשי לכולם, ומאחר ולדעתו מסננים ותוכנות אש לא ממש מגינים על הילדים, יש לחנכם לאחריות בעת שהם גולשים ברשת העולמית הרחבה.

עוד הוא טוען, שככל שבבתי הספר מתרחבת התופעה של לימוד באמצעות מחשבים נידים 1:1 אותן השיחות והשאלות צצות ועולות.

אחת השאלות שנידונות בהרחבה היא כמה שליטה יש לשים על המחשבים של התלמידים והמורים או במילים אחרות אלו הגנות וחסימות יש להתקין במחשבים?
אוטכט טוען, שהוא מספיק שנים בחינוך כדי לדעת שאנחנו מאד פוחדים מילדינו:
פוחדים שהם ידעו יותר, פוחדים שהם לא יודעים מספיק,
פוחדים שהם יעשו דברים שאחנו לא רוצים שיעשו, פוחדים שיזיקו לעצמם,
פוחדים שייכשלו, פוחדים שיצליחו.

אוטכט היה רוצה שהתלמידים יהיו בוגרים מספיק על מנת שהוא רק יתן להם מחשבים ניידים ויאפשר להם להתנהל כרצונם. ואכן, זה מה שהוא מתכוון לעשות, תוך שהוא קובע חמישה כללי יסוד בלבד:
1. אם תשבוראת המחשב - תשלם עבורו
2. אם תאבד את המחשב- תקנה אחד חדש
3. אם תקלקל את המחשב - תקבל 10 דקות לנסות לסדר אותו ז אם לא, המחשב יפורמט
4. הדרך היחידה שבה אנשים לומדים לגבות היא לאבד מידע חשוב ביותר פעם אחת - אז גבה את עבודותיך!
5. אל תגנוב!

לדעתו יש לאפשר גישה של התלמידים בבי"ס עם ניידים לא לשרת הבית ספרי , אלא ישירות לרשת. בדרך זו אין צורך לדאוג לוירוסים בשרת הבית ספרי, שיגיעו לשם מהמחשבים של התלמידים.
לכל תלמיד ולכל מורה יהיו זכויות של מנהל מערכת, כי לדעתו כדי ללמוד עם המחשבים יחש צורך להתנסות בהם, והוא מאמין שככל שתחסום את התלמידים, זה לא יעזור מכיוון שהם תמיד ימצאו דרכים לעקוף את החסימות. אוטכט אינו רוצה לשחק בתפקיד השוטר! לדעתו, התלמידים לא ירצו להרוס את המחשבים של עצמם כשכל החומרים שיהיו עליהם יהיו משמעותיים יותר עבורם.

עוד טענה שנשמעת רבות מתייחסת להורדות בלתי חוקיות של תוכנות למחשבים. למרות שיש בטענה הזו משהו, חוק מס' 5 מתייחס לכך שאסור לגנוב, ואם בכל זאת יורידו תוכנות כאלה, והמחשב יהרס להם, חוק מס' 3 יופעל. אבל לדעתו רק שיחות ושיחות חוזרות בנושא זכויות יוצרים וכבוד לחוקים יהיו הדרך היחידה למנוע את ההורדות הבלתי חוקיות.
לטענתו, התוכנית האמיתית היחידה של מחשבים 1:1 חייבת לכלול בעלות על המחשבים. הוא כנראה, מתייחס לתוכניות שבהן התלמדים אינם קונים את המחשבים אלא שוכרים אותם או מקבלים אותם מביתה ספר. תוכניות אלו אינן יעילות לדעתו של אוטכט מכיוון שבכל מקרה אחרי ארבע שנים אף אחד לא ירצה לקנות את המחשבים הללו בחזרה ,אפילו לא במחירים מוזלים. אוטכט ראה תוכניות 1: 1 שבהם המחשבים היו נעולים בארונות כל כך חזק, עד שהתלמידים הלכו וקנו לעצמם מחשבים ניידים שיהיו אתם כל העת.
לדעתו תוכניות 1:1 שבה המחשבים נשארים בבית הספר לא תעבודנה. תוכניות שבהן המורים לא יוכלו להוריד תוכנות ולעבוד תהיינה מתסכלות מאד. ולדעתו גם תוכניות שלא יהיה בהן חופש לגלוש ולחקור ייכשלו.

אוטכט טוען שהעבודה שלו היא לאפשר את כל החופש והלמידה בעוד שהעבודה של מנהל המערכת היא לחסום ולעצור אותה. אלו יחסי אהבה שנאה קח ותן בין המורה למנהל המערכת. וההחלטות מתקבלות על סמך משא ומתן ועל סמך העובדות.

אוטכט שואל האם התוכנית שלו הוכחה כעובדת ועונה שלא. ולמרות שתלמידים יקלקלו את המחשבים שלהם, היא מאפשרת יצירתיות, חקירה והתלהבות בתהליך ההוראה והלמידה. אוטכט טוען שמעולם לא האמין שיש להתחיל קשה עם התלמידים ואז להיות רך יותר, הוא טוען הפוך. תהיה רך אתם בהתחלה ואם זה לא יעזור תקשה עליהם - הם כנראה יתלוננו אבל הם עושים זאת בכל מקרה.

למאמרון הזה הגעתי דרך ג'יי הורוביץ , ששלח לי קישור אליו. הזדהיתי עם הנאמר במאמר ועם גישתו החינוכית של אוטכט. האמת, שהשאלה על השליטה עלתה גם בבית הספר בהם אני מדריכה. הנושא של השליטה, תוכנות ההגנה על השרת הבית ספרי, הניסיונות החוזרים ונשנים של התלמידים למצוא פורטים דרכם יוכלו להוריד משחקים מעסיקה רבות ומטרידה מאד את מנהלי הרשת, אך גם את המורים. כשתלמידים מורידים משחקים כבדים, קשה מאד לשאר התלמידים בכיתה לעבוד ברשת. הקצב איטי ומעיק. באחד מבתי הספר בו עבדתי, התחלנו בחודשים הראשונים של התוכנית ללא חסימות רבות, והדבר גרם לקשיים טכניים אמיתיים. ככל שהתלמידים בוגרים יותר, כך הם יודעים יותר, ואולי גם ממושמעים פחות. אמנם הם לא משחקים בשיעורים, אלא בהפסקות או בשעורים חופשיים, אבל הדבר באמת גורם להאטה רצינית בעבודה עם הניידים בשאר בכיתות. ולמרות שאני באמת מאמינה שצריך לחנך את התלמידים, זו עבודת נמלים קשה וסיזיפית, שמאד מכבידה על המורים. גם כשהמחשבים מתקלקלים, בסופו של דבר הנטל נופל על כתפי המורים המלמדים בכיתות, כי מה יעשה תלמיד שמחשבו התקלקל ועדיין לא חזר מתיקון? יעבוד עם תלמיד אחר? יפריע בכיתה? המורה תצטרך לספק לו עבודה חלופית? אלו שאלות שאוטכט לא נותן עליהן תשובה. ואלו רק חלק קטן מהשאלות שמעסיקות מורים והורים בתוכניות הללו.