מטלת ביצוע בניידים - כתחליף למבחן

באחד הימים בקשה ממני מורה להסטוריה בחטיבה רעיון למבחן. המורה העלתה בפני את התלבטותה: מאחר ולא הצטברו מספר נושאים שעליה לבחון את התלמידים, אלא נושא אחד בלבד, ומאחר והתלמידים למדו אותו בהרחבה, למרות שנושא זה אינו מהווה בסיס למבחן שלם, ואין הרבה שאלות שניתן לשאול עליו, עליה לבחון את התלמדים בתאריך מסוים ( לפני יום הורים) והתייעצה אם יש לי איזו הצעה.

מאחר ותלמידי כיתה זו מעולם לא התנסו בהגשת עבודה באמצעות תיבת מטלות ובכתיבת מטלה לציון במחשב, חשבתי שזוהי הזדמנות מצוינת להכיר להם את הנושא. לפני שעת המבחן- לימדה המורה את התלמידים כיצד לפתוח תיבת הגשה ולשלוח את המטלה באמצעותה. המטלה עצמה כללה כתיבת כתבה העוסקת בנושא, תוך התייחסות למספר הבטים הקשורים אליו, אך עיקר הכתבה היה הבעת הקול האישי וצירוף תמונות מתאימות לכתבה. בנינו יחד מחוון להערכת המטלה ויצאנו לדרך.

התלמידים קלטו מהר את העקרון והצליחו לשלוח את המטלה למורה.
המורה עצמה, למרות שנבהלה מאד ביום המבחן, הצליחה להסביר לתלמידים בדיוק מה לעשות, ואף בקשה מתלמידים שלא הצליחו לשלוח את המטלה בתיבת המטלות לשלוח לה את המטלה בדוא"ל. כשנפגשנו שבוע אח"כ, לימדתי את המורה כיצד לבדוק את המטלות במחשב: להוריד את הקובץ, לשמור אותו בשם התלמיד ולטייט את המטלה באמצעות הוספת הערות ומעקב אחר שינויים (שימוש בסרגל סקירה).

אני מוכרחה לציין שבתחילה היה למורה קשה מאד לעבוד מול המסך, להקליד במקום לכתוב הערות בדיו אדומה על המבחן, ובכלל, להתרגל לצורת עבודה זו. אך ככל שעבר הזמן והיא בדקה מספר רב יותר של מטלות, היא התחילה גם למצוא יתרונות בדרך זו, והרגישה ש"השד" לא נורא כל כך. אמנם היא הבטיחה לי שזו הפעם האחרונה השנה שהיא בוחנת תלמידים בצורה כזו, אך אינני בטוחה שזוהי מילתה האחרונה. ואפילו אם כן, ההתנסות היתה חדשה לה, מאתגרת ומענינת, ואני בטוחה שנחשוב על שימושים נוספים לעשות באמצעות תיבת הגשת המטלות.

שימוש בגוגל ארץ עם תלמידים בכיתות של מחשבים ניידים

כחלק מלימודי הגאוגרפיה החלטתי ללמד את אחת המורות לעבוד עם גוגל ארץ ולהשתמש בו בשיעוריה. הורדנו את התוכנה ולמדנו להתקרב ולהתרחק , למצוא כתובות ואפילו לנעוץ "נעצים" לציין מקומות חשובים. החלטנו להפעיל את התלמידים בשיעור במשימה הקשורה בתוכנה. בנינו משימת הכרות והתכוננו לשיעור בכיתה.

היום השתתפתי בשיעור, שהיה חוויה מיוחדת במינה. אחרי שכל התלמידים הצליחו להוריד את תוכנת גוגל ארץ למחשבים האישיים, ואחרי הסבר קצרצר על השכבות שניתן לראות באמצעות התוכנה, התחילו התלמידים לחקור אותה. חלק מהתלמידים "טסו" למדינות באירופה בהן בקרו, אחרים בדקו את מצלמות הרחוב באזורים שונים באירופה, והתלהבו ממגדל אייפל בפריז. אחרים בחנו את מזג האוויר וראו את מפת העננים שנמצאת מעל הים התיכון. אי אפשר היה לעצור את התלמידים ואת התלהבותם. הם קראו לנו מכל עבר לראות מה מצאו, כיצד הם רואים את הבית שלהם בתלת מימד, מתי הם רואים כבישים ומתי לא. בעצה אחת עם המורה בכיתה הוחלט לוותר על המשימה שהכנו כמשימת הכרות ולתת לתלמידים את השיעור הראשון על מנת להתלהב מהתוכנה. את המשימה הם יעשו בשיעור הבא.

לפני סיום בקשנו מהתלמידים בשיח בעל פה למנות הבדלים חשובים ביותר בין גוגל ארץ לאטלס. התלמידים מנו את ההבדלים ללא קושי. כמו כן בקשנו לשמוע מהם מה הם למדו השיעור. כולם ידעו לספר איך לעבוד עם גוגל כדור הארץ. חשבתי על כך, שכשהתוכנה ידידותית למשתמש ומאפשרת חקירה אישית ללא קושי, וכשיש לתלמידים עניין אמיתי בתכנים - ההתלהבות שלהם ממש מדבקת. כפארפרזה על משפט ממקום אחר אני בטוחה שזוהי "תחילתה של ידידות מופלאה". בשלב הבא נשלב את צילומי התלמידים בנושא "הישוב שלי" מהתחרות שנערכה לא מזמן ביישוב לתוך גוגל כדור הארץ.

ניהול זמן באמצעות המחשב האישי

ניהול זמן הוא לדעתי, אחת המיומנויות הנחוצות ביותר במאה העשרים ואחת. עם עומס המטלות, ריבוי המיילים שמגיעים בדואר האלקטרוני, הזמן הרב של ישיבה מול מסך המחשב, הרצון לשלב פעילות גופנית והרצון לפנות זמן למשפחה, לחברים ולסתם רגעים של נחת הופכים למשימה כמעט בלתי אפשרית. מסיבה זו, חשבתי לנכון ללמד את תלמידי כיתות ז' בחטיבת הביניים להשתמש בתבונה ביומן ובסרגל המשימות הנמצא ב- outlook במחשב האישי שלהם. באחד מימות השבוע נכנסתי יחד עם מחנכת הכיתה להדגים את השימוש בתוכנה. כמובן, שקדמה לפעילות זו עבודת תכנון שלי ושל המחנכת, שכללה שיחה ביננו על הנושא וכן שיחה של המחנכת עם התלמידים על ניהול זמן, על מטריצת "החשוב ודחוף", ובכלל על החשיבות של שליטה במשאב היקר הזה, שאם לא מנהלים אותו הוא חומק מבין האצבעות.

נהניתי מאד ללמד את התלמידים. אני מוכרחה לציין שהופתעתי לגלות שאף אחד מהם אינו משתמש ביומן שקיים במחשב הנייד, ובוודאי שלא בסרגל המשימות. דברנו על יומן האירועים כמארגן הזמן: התלמידים רשמו בו מבחנים, חוגים אחרי הצהריים, ימי הולדת של חברים ועוד. כשלימדתי אותם להתייחס למופעים חוזרים הם התלהבו. עוד יותר התלהבו לגלות שניתן לרשום לעצמם משימות ואפילו "להעזר" בתכונת ה- pop up של התזכורות האוטומטיות. לשאלתי היכן הם רושמים לעצמם מבחנים ועבודות או כיצד הם מנהלים את הזמן רובם ענו שביומן התלמיד או בנייר שהם רושמים עליו משימות לביצוע. אולי חלקם ניהלו את זמנם בטלפון הסוללרי, אבל לא ציינו זאת. מחנכת הכיתה כבר אמרה לי שלא מספיק מפגש הכרות - יש ל"טפטף" את הרעיון לאורך כל השיעורים, להזכיר להם להתייחס ליומן במחשב שלהם, להזכיר להם להכניס דברים לתוכו. מעניין יהיה לעקוב אחרי שינוי הרגלי ניהול הזמן שלהם והשימוש שיעשו בניידים לצורך העניין.

הקלטות קוליות

באחד ממפגשי ההשתלמות השבוע, שעסק בסביבת ה- Moodle כסביבה לניהול ההוראה-הלמידה וההערכה נחשפתי לרעיון מעניין של מורות לאנגלית. המורה אורית קדוש, מבית ספר הוברמן בפ"ת משתמשת בסביבת המודל לניהול הלמידה השוטפת עם תלמידיה. אז נכון, שלתלמידים אין מחשבים ניידים, אבל כמורה לאנגלית עם חדר מקצוע, המכיל גם מחשבים המקושרים לאינטרנט, אורית עושה שימוש מעניין מאד בהקלטות של קולות התלמידים ללימוד האנגלית ולהבעה בע"פ.

היתרון בהקלטות הקוליות ברור: בכיתה ניתן לשמוע רק מספר מועט יחסית של תלמידים, בעוד שבהקלטות אורית יכולה לשמוע את כל התלמידים. בכיתה, לא לכל התלמידים יש מספיק בטחון עצמי לדבר באנגלית, בעוד שביושבם מול המחשב ובהקליטם את עצמם, התלמידים בטוחים בעצמם יותר. זאת ועוד, התלמיד יכול להקליט את עצמו שוב ושוב עד לקבלת התוצאה הרצויה, ורק אותה לפרסם. בדרך זו ותוך כדי הקלטה , הוא גם חוזר ומתאמן על משפטים ועל ההגיה. ביחידה שבה צפיתי , התלמידים הקליטו את עצמם בדיאלוג עם חבר נוסף, וחלקם אפילו יצרו קריקטורות ואנימציות המלוות את ההקלטה הקולית.

אני מוכרחה לומר שהרעיון שבה את לבי, והרגשתי שיש מקום לאמץ את השימוש בהקלטה הקולית גם בהוראה באמצעות המחשבים הניידים. הסביבה של הקמפוס הוירטואלי מאפשרת לצרף קובץ קול, ואני בטוחה שתלמידים רבים ישמחו על האפשרות לדבר באנגלית ולהקליט את עצמם. התלמידים יכולים להוריד את תוכנת Audacity בחינם מהרשת ולהקליט קבצים ארוכים ככל העולה על רוחם, או להסתפק בהקלטות קצרצרות של עד דקה, באמצעות הרשמקול שנמצא בעזרים שבערכת הכלים של מיקרוסופט.
ושוב, אני לוקחת על עצמי לספר למורות לאנגלית על האפשרות הנפלאה של הקלטות קול התלמידים! מבטיחה לעדכן כיצד הדברים מתקדמים.

משקל הילקוט

בכל אספות ההורים בהן אני שותפה, עולה שוב ושוב סוגית משקל הילקוט הכבד שנושאים תלמידים עם מחשבים ניידים . משקל הילקוט הוא פונקציה של ספרי הלימוד והמחברות מצד אחד, ומשקל המחשב הנייד מהצד האחר. כביכול, בעיה פתירה ולא ממש מסובכת. הפתרונות יכולים להיות פתרונות המתייחסים למשקל הספרים ופתרונות המתייסחים למשקל המחשב הנייד. יחד עם זאת, זוהי השנה השלישית שאנחנו כוועדות הורים-מורים עסוקים בשאלה הזו, מזוויותיה השונות.

אחד הפתרונות המסתמנים לטווח רחוק הוא שימוש בספרים סרוקים. במטח נעשה ניסיון מעניין לסרוק בצורה איכותית ביותר הן ספרי לימוד והן ספרי יעץ, באמצעות ספרית כותר המאגדת בתוכה מספר מולי"ם שחברו למיזם. סריקת הספרים מאפשרת הפכיתם לספרים אישיים ע"י סימון עמודים, מרקור קטעים, הוספת פתקיות עם הערות, העתקה והדבקה של קטעים וכו'. עד כמה שידוע לי זהו נסיון ראשון מסוגו לסרוק ספרים ברמה כזו (ניסיון שנעשה בעבר לא הצליח מכיוון שהסריקה לא אפשרה עבודה על החומרים הסרוקים והיתה באיכות נמוכה יחסית). יחד עם זאת, יש לחנך תלמידים לעבוד עם ספרים סרוקים, ובכלל להתרגל לקרוא מצג המחשב, ומעניין יהיה לעקוב אחרי השינויים בהרגלי הלמידה של התלמידים, אם יהיו ולכשיהיו, כדי ללמוד על התופעה לעומקה. אני מאמינה שהעולם הולך לכיוון הזה, אם כי בקצב איטי יותר מצפו העתידנים באמצע שנות התשעים. (זכור לי שכשלמדתי באוניברסיטה, דברו אתי כבר בשנת 1994 על עיתונות אלקטרונית ומכשירים שניתן יהיה לקרוא מהם עיתונות זו, ואכן יש היום גם עיתונים אלקטרוניים וגם מכשירים המסייעים לקריאה מהצג, אבל תפוצתם, לעניות דעתי, עדיין אינה המונית).

פתרון נוסף, לטווח קצר מתייחס לאיזשהם הסדרים לוגיסטיים הקשורים להבאת הספרים לבית הספר. אולי זוג תלמידים לספסל לימודים יחלוק בינהם את מערכת הספרים השבועית? אולי ייעשה שימוש במערכות ספרים כפולות: בבית יהיו לתלמידים מערכות משלהם, ובבית הספר מערכות אחרות, שיחולקו בתחילת השיעורים ויאספו בסופם? ואם כך, איך נדאג שהתלמידים לא יכניסו בהיסח הדעת ומתוך הרגל, את הספרים שבבית הספר לילקוט ושוב יסחבו הלוך ושוב ללא צורך משקל עודף? ומי ידאג לאיסוף הספרים בתום השיעור? ולחלוקתם בתחילתו? האם גם זה יהיה באחריות המחנכת? המורה המלמדת באותה שעה? תלמידים שיבחרו לתפקיד? ואויל יש צורך לקבוע ימים ושעות שבהם משתמשים בספרים וימים שבהם לא? אולי זה יקל על עומס הילקוט, אך ידרוש תכנון מדוקדק וקפדני שאינו מאפשר סטיות של מהלכי שיעורים. האם זה אנושי לבקש מהמורים לעשות זאת? מה עם חופש הפעולה שיש למורה בשיעור לקבל החלטות בהתאם להתפתחות מהלך השיעור? האם לא נפריע לו?

ביחס למשקל הנייד יש היום מחשבים קלים ולא כבדים, ששוקלים פחות מקילוגרם אחד, ואפילו 800 גרם. חלקם מחשבים איכותיים ויקרים ביותר, שעלותם בוודאי תקפיץ את השתתפות ההורים בקניית המחשבים הניידים , שגם ככה היא דרישה כלכלית כבדה ולא פשוט לבקש אותה מהורים. יש גם מחשבי מחברת, שעדיין לא הצטבר ניסיון מספיק על מנת לבחון את יעילות השימוש בהם והנוחיות לתלמיד (אפילו מבחינת גודל צג המחשב). אלו שאלות שעם הזמן תפתרנה, אך נכון לעכשו מעסיקות מאד את ההורים ווועדות ההיגוי שלהם, ומכריחות את המדריכים והשותפים בפרוייקט לחשוב היטב על הנושא ולנסות לפתור אותו בכל דרך אפשרית. ומאחר ויש כבר ספרי לימוד סרוקים, מעניין יהיה באמת לעקוב מקרוב אחרי השימוש שיעשו בהם מורים ותלמידים. מבטיחה לדווח על הניסיון שיצטבר.

הנגישות מקלה על מילוי שאלונים

בחודש האחרון נתקלתי במספר שאלונים שתלמידי בתי הספר נדרשו למלא. בין אם זה שאלון אח"מ, בין אם זה שאלון על סקר הרגלי הגלישה של הנוער ברשת ובין אם זה שאלון לצרכי מחקר, הקלות הרבה שבה ניתן לאסוף מידע באמצעות תלמידים שיש להם מחשבים ניידים מקלה מאד על הלוגיסטיקה ועל איסוף הנתונים. במקביל נחשפתי באחת ההשתלמויות להכנת טפסים באמצעות מסמכי גוגל, שיתרונם בכך, שהמידע שנאסף מהם מצטבר בטבלאות אקסל באופן אוטומטי. ההבדל בין מסמכי גוגל לבין תוכנת iseker שגם היא חינמית, הוא, שבאחרונה יש לייצא את הנתונים לקבצי אקסל או אפילו SPSS בעוד שבמסמכי גוגל המידע נצבר מראש בקובץ אקסל .

הקלות הזו של איסוף הנתונים ועיבודם הביאה אותי לחשוב על השימושים השונים שניתן לעשות ביכולת הזאת במהלך הלמידה. ניתן לפתוח שיעור באמצעות סקר קטן , הבודק את הידע הקודם של התלמידים. מאחר והתוצאות מתקבלות מייד, ניתן לכוון את הלמידה בצורה ממוקדת יותר לידע שאינו קיים ולהעמיק דווקא בו. סקר מטרים כזה ניתן לעשות גם במהלך קריאה של יצירה בספרות או פרק בתנ"ך ולבדוק הבנה ראשונית אצל התלמידים. בשיעורי מדעים ניתן לבקש מתלמידים לשער השערות, להצביע עליהן בסקר ולראות מהי ההשערה הרווחת ביותר בין תלמידי הכיתה. ניתן לערוך בחירות שונות באמצעות מערכת זו. לא רק למועצת תלמידים, אלא גם להצביע בעד רעיון מסוים, וכמובן לנמק את הבחירה. בנוסף, מערכת זו מאפשרת גם לחבר מבחנים רבי ברירה ולתת למחשב לבדוק אותם אוטומטית.

אני חושבת שאיסוף נתונים כיתתי שכזה עם תוצאות שמתקבלות בזמן אמת יכול לגרום להוראה חדשה ולפדגוגיה אחרת. דברים שבעבר היו כמעט בלתי אפשריים להפעלה בכיתה עקב מורכבותם והקושי הלוגיסטי שלהם, ניתנים לפתרון קל ומהיר כשיש לתלמידים מחשבים ניידים. בפעילויות כגון אלו, יש למחשב ערך מוסף מובהק, ועיבוד הנתונים מתקשר ישירות למיומנויות מידעניות ולכישורי חשיבה מסדר גבוה. אני לוקחת על עצמי לחשוב על רעיונות נוספים בכיוון שאלונים וסקרים, ולעודד את המורים להשתמש ביכולת איסוף הנתונים הזו לטובת ההוראה בכיתה.

ד"ר אשר עידן כנביא הזעם המודרני

במאמרו "הקטסטרופה של החינוך בישראל" מתייחס אשר עידן לגורמים המעכבים את השינויים במערכת החינוך והמקשים על הפיכתה לרלוונטית לחיי התלמידים בימינו.עידן מתייחס בעיקר לתכנים, לתוכנית הלימודים ולדרכי ההערכה שנקוטות במערכת עתה. ואכן, לצד מבחני המיצ"ב המצביעים על ירידה מתמשכת בהשגים ולצד מבחני פיזה וטימס המתייחסים למקומות הנמוכים שתופסת ישראל בארגון המדינות המתפתחות OECD עולות שאלות מהותיות הקשורות לתכני הלמידה, לדרכי ההוראה ולדרכי ההערכה הנקוטות במערכת החינוך שלנו.

צר לי להודות, אני מסכימה עם רבות מטענותיו של עידן, אם כי אינני בטוחה שכל תוכן שמייצרים התלמידים הוא אכן משמעותי, מהותי ותורם להתפתחותם השכלית והרגשית. פרהנד מנגו מתייחס לכך במאמרו "עם עובדות אפשר להתווכח" וטוען שבעולם הפוסט מודרניסטי בו אין אמת אחת, עולם בו אנשים מרבים לבלבל בין עובדות לאמיתות ולא בודקים מספיק לעומק את אמיתות העובדות, יש קושי גדול מאד לדעת מהי האמת. בעולם כזה, תלמידים כיצרני תוכן עלולים להיות מטעים במיוחד.

כמי שמובילה מורים בתוכנית מחשבים נידיים אני נתקלת שוב ושוב בשאלות שמתעוררות ע"י המורים, אשר מעונינים מצד אחד לאפשר לתלמידיהם להתחבר לעולם המודרני אך טרודים בכך שהם נבדקים על הצלחה בבבחינות בגרות ועל עמידה ביעדים כמותיים מדידים של מבחני מיצב. המורים עצמם לכודים בתוך המערכת, שמצד אחד מעודדת לחדשנות ומצד שני לא ממש מאפשרת אותה. לצערי אנחנו לא ממש מצליחים לגרום לספקנות בקרב הבוגרים, לא כל שכן בקרב הצעירים. במחקר שערך ד"ר יורם עשת מהאוניברסיטה הפתוחה נמצא שהחשיבה הביקורתית נמצאת בירידה מתמדת ואנשים נוטים להאמין לכל מה שמפורסם באינטרנט. אינני בטוחה שיש לנו היום את כל הכלים הנחוצים כדי להעריך את המידע, כל שכן לתלמידינו.מורים עצמם אינם מכירים מספיק את הקריטריונים להערכת המידע ואינני בטוחה שהם מודעים לחשיבות הרבה בהקניית כלים אלו. יש צורך בהצלבות מידע רבות, אך גם בפתיחות לקבלת השונות. בית הספר המחנך לאמת אחת , לתשובה אחת נכונה עומד בניגוד גמור להטלת הספק ושאלת השאלות שהיא הבסיס לכל חשיבה בקורתית.