ניהול זמן הוא לדעתי, אחת המיומנויות הנחוצות ביותר במאה העשרים ואחת. עם עומס המטלות, ריבוי המיילים שמגיעים בדואר האלקטרוני, הזמן הרב של ישיבה מול מסך המחשב, הרצון לשלב פעילות גופנית והרצון לפנות זמן למשפחה, לחברים ולסתם רגעים של נחת הופכים למשימה כמעט בלתי אפשרית. מסיבה זו, חשבתי לנכון ללמד את תלמידי כיתות ז' בחטיבת הביניים להשתמש בתבונה ביומן ובסרגל המשימות הנמצא ב- outlook במחשב האישי שלהם. באחד מימות השבוע נכנסתי יחד עם מחנכת הכיתה להדגים את השימוש בתוכנה. כמובן, שקדמה לפעילות זו עבודת תכנון שלי ושל המחנכת, שכללה שיחה ביננו על הנושא וכן שיחה של המחנכת עם התלמידים על ניהול זמן, על מטריצת "החשוב ודחוף", ובכלל על החשיבות של שליטה במשאב היקר הזה, שאם לא מנהלים אותו הוא חומק מבין האצבעות.
נהניתי מאד ללמד את התלמידים. אני מוכרחה לציין שהופתעתי לגלות שאף אחד מהם אינו משתמש ביומן שקיים במחשב הנייד, ובוודאי שלא בסרגל המשימות. דברנו על יומן האירועים כמארגן הזמן: התלמידים רשמו בו מבחנים, חוגים אחרי הצהריים, ימי הולדת של חברים ועוד. כשלימדתי אותם להתייחס למופעים חוזרים הם התלהבו. עוד יותר התלהבו לגלות שניתן לרשום לעצמם משימות ואפילו "להעזר" בתכונת ה- pop up של התזכורות האוטומטיות. לשאלתי היכן הם רושמים לעצמם מבחנים ועבודות או כיצד הם מנהלים את הזמן רובם ענו שביומן התלמיד או בנייר שהם רושמים עליו משימות לביצוע. אולי חלקם ניהלו את זמנם בטלפון הסוללרי, אבל לא ציינו זאת. מחנכת הכיתה כבר אמרה לי שלא מספיק מפגש הכרות - יש ל"טפטף" את הרעיון לאורך כל השיעורים, להזכיר להם להתייחס ליומן במחשב שלהם, להזכיר להם להכניס דברים לתוכו. מעניין יהיה לעקוב אחרי שינוי הרגלי ניהול הזמן שלהם והשימוש שיעשו בניידים לצורך העניין.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
3 תגובות:
הטעות של פרויד, פיאז'ה, ובלום: מטקסונומיה ליניארית לפולקסונומיה רשתית
אשר עידן dridan@gmail.com
לפני למעלה מדור, פיתח בלום טקסונומיה (מיון לקטגוריות) חשובה מאוד ושימושית מאוד במערכות החינוך עד היום, אודות סוגי מטרות חינוכיות שמהן ניתן לגזור:
• פיתוח תוכניות לימודים
• שיטות הוראה
• סטנדרטים של בחינות.
בלום פירט את מטרות החינוך לפי סקאלה ליניארית (קווית), לפי מיטב המסורת של החברה המודרנית הדרגנית והתעשייתית של קו היצור הליניארי, שעליה הגנו פסיכולוגים מודרניסטים שאינם רלבנטיים בעידן הפוסטמודרני, כמו פרויד ופיאז'ה.
לפי בלום יש ללמד קודם כל מיומנויות נמוכות ורק אחרי זה מיומנויות גבוהות לפי הסדר הבא. מסדר זה הוא גוזר פעילויות חינוכיות בהתאם:
1. קריאה יש לתרגל
2. ידיעה יש לזכור
3. הבנה יש להבין
4. יישום יש ליישם
5. ניתוח יש לנתח
6. הערכה יש לשפוט
7. יצירה יש לסנתז
המודרניסטים מאז דארווין ועד פרויד-פיאז'ה-בלום, לא היו מוכנים להיות מודעים לפרדיגמה שבה הם תקועים מבחינה זו שהסולם ההתפתחותי שלהם נובע מאמונה תפלה שמקורה בתכנות שהם עברו כחברה שמעבדת מידע בעיקר בצורה ליניארית כתוצאה של תרבות כתב היד ושל תרבות הדפוס.
יותר מכך, תהליכים ליניאריים מובילים ליעד סופי אחד. נהר עם קו אחד ישפך לים בנקודה אחת, אולם נהר שמתפצל לדלתה של נהר נשפך לים בנקודות שונות. נהר שמתפצל פועל לפי המבנה של רשת ולא של קו.
לדארווין, פרויד, פיאז'ה ובלום, לא היה כל מושג לגבי הלוגיקה והטופולוגיה של הרשת! לעומת זאת כל ילד מגיל 6 ומעלה בעידן האינטרנט יש חשיבה רישתית.
ועוד יותר חמור. פרויד פיאז'ה ובלום, כלל לא העלו על דעתם את מה שדלז וגוואטרי גילו ב(1972) כי המבנה הקוגניטיבי והרגשי של הנפש הוא תמיד מיקרוקוסמוס של המבנה החברתי. כשפיאזה ופרויד התבוננו בנפש הם לא ראו נפש אוניברסלית כפי שסברו, אלא את הראי של החברה שבה הם חיו: חברה מערבית, ולא מזרחית. חברה מודרנית ולא קדם-מודרנית ולא פוסט-מודרנית. חברה תעשייתית ולא חברה חקלאית ולא חברה אינטרנטית!
פירוש הדבר הוא שילד שחי בסביבה רישתית, לא רק שייש לו טקסונומיה שונה מזו של פרויד-פיאז'ה-בלום, אלא אין לו כלל טקסונומיה, אלא פולקסונומיה (טקסונומיה עממית, מעין ויקי-מיון). זהו מושג שהתגלה בעשור השני של מהפכת האינטרנט, המכונה ווב 2.0.
בדומה לריבוי האינטליגנציות שגארדנר גילה, מושג הפולקסונומיה מבוסס על כך שאנשים שונים ימיינו אותו אוסף חפצים (או מושגים) בדרכים שונות ואף על פי כן הם יבינו אחד את השני. דהיינו מדובר בקיום של ריבוי שיטות מיון.
מהמושג פולקסונומיה רישתית נובע שאין סדר הירארכי בין מיומנויות היסוד של בלום, משום שלומדים שונים ילמדו "דרגות" שונות בדרכים הפוכות! תלמיד אחד ירצה קודם כל ליישם ואחר כך להבין, ותלמיד אחר ירצה ההיפך מכך. תלמיד אחד יעבור מקריאה בסיסית לרעיון חדש ויצירתי ותלמיד אחר ירצה לעבור מקריאה בסיסית להבנה.
לד"ר אשר עידן
תודה על שהשכלת אותי במושגים רבים הקשורים לפולקסונומיה רשתית. האם ניתן להסיק מדבריך, שאין זה נכון לבקש מהתלמידים לנהל את זמנם באמצעות מחשבים ניידים , ויש להשאיר בידיהם את חופש הבחירה באשר לדרך שבה ירצו לנהל את הזמן, בתנאי כמובן שיצליחו לנהל אותו ולא שהוא ינהל אותם?
שאלת שאלה קשה
האם כמו שיש פולקסונומיה, יש פולקס-יומן???
נראה לי שיש "יומן ליניארי" של האנשים שנוסעים ברכבת, שהרכבת מכתיבה להם מתי הם יגיעו ליעדם. ויש "יומן מתפצל" של האנשים שכל אחד נוסע במכונית הפרטית שלו עם קצב הזרימה שלו. נראה לי שייש טרייד-אוף בין יומן ריכוזי לפולקס-יומן. פולקס-יומן מאפשר יותר גמישות וגם הוא מעניק יותר מוטיבציה ללמידה בגלל שהוא בזמן אמת.
הוסף רשומת תגובה