באחד הימים בקשה ממני מורה להסטוריה בחטיבה רעיון למבחן. המורה העלתה בפני את התלבטותה: מאחר ולא הצטברו מספר נושאים שעליה לבחון את התלמידים, אלא נושא אחד בלבד, ומאחר והתלמידים למדו אותו בהרחבה, למרות שנושא זה אינו מהווה בסיס למבחן שלם, ואין הרבה שאלות שניתן לשאול עליו, עליה לבחון את התלמדים בתאריך מסוים ( לפני יום הורים) והתייעצה אם יש לי איזו הצעה.
מאחר ותלמידי כיתה זו מעולם לא התנסו בהגשת עבודה באמצעות תיבת מטלות ובכתיבת מטלה לציון במחשב, חשבתי שזוהי הזדמנות מצוינת להכיר להם את הנושא. לפני שעת המבחן- לימדה המורה את התלמידים כיצד לפתוח תיבת הגשה ולשלוח את המטלה באמצעותה. המטלה עצמה כללה כתיבת כתבה העוסקת בנושא, תוך התייחסות למספר הבטים הקשורים אליו, אך עיקר הכתבה היה הבעת הקול האישי וצירוף תמונות מתאימות לכתבה. בנינו יחד מחוון להערכת המטלה ויצאנו לדרך.
התלמידים קלטו מהר את העקרון והצליחו לשלוח את המטלה למורה.
המורה עצמה, למרות שנבהלה מאד ביום המבחן, הצליחה להסביר לתלמידים בדיוק מה לעשות, ואף בקשה מתלמידים שלא הצליחו לשלוח את המטלה בתיבת המטלות לשלוח לה את המטלה בדוא"ל. כשנפגשנו שבוע אח"כ, לימדתי את המורה כיצד לבדוק את המטלות במחשב: להוריד את הקובץ, לשמור אותו בשם התלמיד ולטייט את המטלה באמצעות הוספת הערות ומעקב אחר שינויים (שימוש בסרגל סקירה).
אני מוכרחה לציין שבתחילה היה למורה קשה מאד לעבוד מול המסך, להקליד במקום לכתוב הערות בדיו אדומה על המבחן, ובכלל, להתרגל לצורת עבודה זו. אך ככל שעבר הזמן והיא בדקה מספר רב יותר של מטלות, היא התחילה גם למצוא יתרונות בדרך זו, והרגישה ש"השד" לא נורא כל כך. אמנם היא הבטיחה לי שזו הפעם האחרונה השנה שהיא בוחנת תלמידים בצורה כזו, אך אינני בטוחה שזוהי מילתה האחרונה. ואפילו אם כן, ההתנסות היתה חדשה לה, מאתגרת ומענינת, ואני בטוחה שנחשוב על שימושים נוספים לעשות באמצעות תיבת הגשת המטלות.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה