ימים קשים ועצובים

ימים קשים ועצובים עוברים על מובילי התוכנית ביישוב בו היא פועלת כבר שלוש שנים. מסתבר, שחלק מהורי התלמידים העולים לכתה ה' מתנגדים נחרצות לשימוש במחשב הנייד. סיבותיהם רבות ומגוונות, חלקן מוצדקות יותר וחלקן פחות. על חלק מהסיבות כבר כתבתי בפוסט קודם את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק. נכון להיום- ההורים מעונינים לחשוב שוב על התוכנית, לבדוק חלופות בעזרת מחשבים נייחים וכוננים נישאים (דיסק און קיי). הם לא בטוחים שיש צורך בניידים בכיתה, אולי מספיקים רק מספר מחשבים נייחים הפזורים בכל כיתה. לטענתם, ניתן להשתמש בקמפוס הוירטואלי ובמקרנים שיש למורים כדי לקדם למידה מתוקשבת בכיתות, ואת השאר התלמידים יעשו בבית כשיעורי בית. ניתנת האמת להאמר: יש גם מספר מורים שחושבים ככה, ומרגישים שמספיק שיהיו רק מקרנים בכיתות ואין צורך במחשבים ניידים בכיתות כי הם גוזלים זמן יקר משיטת ההוראה המסורתית והמורים מוטרדים מאד מכך שהם אינם מספיקים את החומר.



כשאני שומעת את כל הקולות הללו אני חשה ראשית עצב גדול ושנית החמצה גדולה. עצב על כך שההורים אינם מצליחים לראות את התמונה הכוללת ולראות את הרווחים שבלמידה באמצעות הניידים. עצב גדול על כך שההורים מעדיפים שבית הספר ימשיך להיות פחות רלוונטי לתלמידים ושהכלים הטכנולוגיים ישארו מחוץ למסגרת הכיתה ובית הספר. ותחושת החמצה על הזדמנות שנתנה על מגש של כסף והורים מודאגים יתר על המידה מפספסים.



אישית ,ברור לי שרק בזכות תוכנית המחשבים הניידים, שהשפיעה על כל בית הספר, ועל כלל הכיתות והמורים חלו תהליכי השינוי שראינו. בזכות הכנסת הניידים לכתות הן המורים והן התלמידים התקדמו בטיפול במיומנויות מידע ואוריינות התקשוב. כמשווים כמה שעות תלמידים עבדו במחשבים במסגרת בית הספר לפני התוכנית של הניידים ובעקבותיה, ברור לחלוטין הערך המוסף של התוכנית. חלק מהילדים,שהוריהם אינם בקיאים ברזי המחשב ,נחשפו לעבודה נכונה במחשב ולאורינות התקשוב ברמה שלא נחשפו אליה קודם לכן ורכשו מיומנויות ושליטה. להשאיר את התלמידים לבד בתחום התקשוב נראה לי לא נכון ולא נבון. כשאנחנו המורים עובדים עם התלמידים בעזרת המחשבים הניידים בכיתה אנחנו גם מלמדים אותם לעבוד נכון וגם חושפים בפניהם אפשרויות שקודם לכן אולי לא נתנו את דעתם עליהן. יש הרבה הבטים פדגוגיים שמועברים יחד עם הטכנולוגיה: למידה שיתופית היא אחת מהם, ומתבטאת הן בשיתוף עמיתים במשוב בונה והן ביצירת תוצרים שיתופיים (לדו' מצגות שיתופיות , משחקים שיתופיים וכו'). גם בהבט של פרזנטציה המורים שעובדים עם התלמידים בכיתות מקפידים על מצגות מנצחות שמעבירות מסר, על הבטים אתיים ושמירה על זכויות יוצרים. בתהליכי עיבוד המידע והבניית הידע אין תחליף למחשב, וגם בתהליכי למידה שבהם הילד פעיל ולומד עצמאי. ג'י הורוביץ במאמרו לא הכרחי אבל רצוי מתייחס לחיבור שבין הטכנולוגיה לפדגוגיה, ומפנה את תשומת לבנו לכך שייתכן וכדאי גם להסתכל על הפן הטכנולוגי כשלעצמו.


ברור לי שבזכות הנידיים חלה תנופה גדולה בעשיה התקשובית בבתי הספר, ובלעדיהם, הדברים לא יהיו אותו הדבר. לכן אני גם מרגישה שאלו אכן ימים מאד קשים. אני מאד מקווה שלטובת התלמידים המורים וכל השותפים בתוכנית ימצא הפתרון שיתן מענה הולם לכל הבעיות שמדאיגות את ההורים.