שנת תשס"ט היא השנה השלישית של תוכנית המחשבים הניידים בישוב במרכז הארץ בו אני עובדת . בשנה זו תלמידי חטיבה שלמה בארץ כ- 450 במספר, מכיתות ז' עד ט' מגיעים יום יום לבית הספר עם מחשבים ניידים ולמורי החטיבה יש מחויבות גבוהה ללמדם באמצעים מתקושבים. ההתרגשות גדולה, ומוכפלת שבעתיים, כשלוקחים בחשבון את התרחבות הפרוייקטים של מחשבים ניידים בארץ. השנה מצטרף לרעיון הניידים בי"ס שש שנתי בדרום הארץ שזו תהיה שנתו הראשונה להוראה כזו. כשמשווים את המספרים בארץ לאלו הנמצאים בארצות מעבר לים, הם נראים קטנים ודלים, (במחוז לואיזיאנה בארה"ב לבדו יש 243 חטיבות ביינים שתלמידיהם מגיעים עם ניידים, ומספרם הכולל של הניידים מגיע ל-38,000) אם כי אני מאמינה שהשטף ילך ויגבר ועוד ועוד בתי ספר מכל רחבי הארץ יצטרפו ליוזמה.
התחלות חדשות מול המשכיות - התרגשות ראשונית מול ידיעה המשרה בטחון ותחושת שליטה במצב. גישוש ותהיה מול תובנות וניסיון מצטבר. בפוסט הבא אתייחס למורים חדשים שנכנסים ללמד בחטיבה כזו, שכולה מתוקשבת, ולניהול הידע בחטיבה.
תגובה 1:
אני חושבת ששילוב מחשבים ניידים בלימודי ההוראה זה מעצים את תהליך חווית ההוראה ונותן לתלמיד דרך קלה יותר להתחבר לחומר מאחר שהוא נולד לתקופה טכנולוגית שאליה הוא מתחבר ואילו חינוך עם ספרי לימוד מתאים לתקופה ישנה יותר. אני חושבת שזה נהדר וזה מפתח את התלמיד נותן לו בנוסף לידע לימודי גם כלים טכנולוגיים.
מאת: הגר ראובני
הוסף רשומת תגובה