יום שלישי, 23 בספטמבר 2008

מיומנויות ישנות, מיומנויות חדשות ותוכנית הלימודים

באחד ממפגשי ההדרכה השבוע התחלתי לחשוב על המשמעות העמוקה באמת של הכנת הבוגר העתידי לתפקוד בחיי החברה במאה הדיגיטאלית. הדוגמא שאני מביאה כאן היא רק דוגמא קטנה לשלל מיומנויות שתלמידנו שוקדים עליהן ולומדים אותן, ואני מאמינה שבעתיד לא יעשו בהן כל שימוש.הדודמא לקוןחה מתחום הגיאוגרפיה בבית הספר היסודי. תכננתי לבנות יחידה מתוקשבת בגיאוגרפיה, שתכיל הבטים מידעניים רבים. חשבתי דווקא מפות אינטרקאטיביות, גוגל כדור הארץ ועוד, הדגשים שבהם למחשבים הניידים יש ערך מוסף ברור, משמעותי שמאפשר חקירה ועבודה אישית . המורה מצידה טענה שאין מקום לשימוש בניידים מאחר ובראשית היחידה, יש ללמד את התלמידים לקרוא מהאטלס ולהכיר את כל הסימנים המוסכמים, להכיר מפות מסוגים שונים ולהתמצא היטב באטלס. ואכן, אלו בדיוק הדרישות של תוכנית הלימודים בגיאוגרפיה. מצאתי את עצמי תוהה עד כמה באמת יש להכנס לעומקו של האטלס, כי אם להתוודות על האמת, אני מאמינה שבעתיד מקומו ילך ויפחת, ותלמידי העתיד ינווטו את דרכם בעולם הגדול באמצעות GPS שימוזער עד כדי כך, שיוכנס כבר לתוך הטלפון הסוללרי. ומכאן, שיש דווקא צורך ללמד אותם מיומנויות הקשורות למפות אינטראקטיביות: חיפוש במפות כאלו, ניווט מיעד ליעד, יצירת שאילתה ואולי אפילו, התייחסות לשכבות. כשהייתי ילדה למדתי לסרוג ולרקום כחלק משעורי המלאכה, אומניות שכמעט ופסו לחלוטין מן העולם (יש עדיין כאלה שעוסקות בהן כתחביב, ואולי מעטות מדי אף מרוויחות מהן בפרט אם הן מעצבות מדופלמות, אך ככלל, המכונות החליפו את עבודת הידים הזו). ואח"כ בימי לימודי בתיכון, כשכבר היה מחשבון כיס, אך מפאת מחירו הגבוה והידיעה שלא כל תלמיד בישראל יוכל לרכוש מחשבון כזה לבחינות הבגרות, נאלצתי לבלות ימים ולילות עם לוחות לוגריתמים, עם חישובים מסובכים ומיותרים, שכבר בימי לימודי היה ברור לכל שימי חייהם קצרים במיוחד. מיומנויות המפה האינטקאקטיבית החזירו אותי לדילמה שבה התלבטו מורים בחטיבת הביינים האם לאפשר לתלמידים להשתמש בתרגומונים דיגיטאלים או לחייבם להשתמש אך ורק במילון אנגלי-עברי, כי זה מה שיצטרכו בבחינות הבגרות. ואני מוכרחה להודות, שלמרות שאני מייצגת את המערכת ואני חלק ממנה יש לי הרגשה שקצב ההתאמה איטי מדי, ואנחנו עדיין רחוקים מאד מהשינויים שיש להכניס לבחינות הבגרות בכלל ולתוכניות הלימודים והעיסוק במיומנויות בפרט. ושוב עולה שאלת ה"ביצה והתרנגולת" מה קודם, מה אח"כ ? שקודם יעדכנו את תוכניות הלימודים ואחר כך ילמדו בהתאמה למה שקורה בעולם או קודם החלוצים ילמדו על פי מה שמתאים לעולם העכשווי, ואח"כ התוכניות תשתננה? ברור לכל שפעולת ההתאמה והתפירה של תוכנית הלימודים לזמן הנוכחי צריכה להעשות בו זמנית עם הוראת המיומנויות הנדרשות, אך זהו הרצוי, ובאין רצוי נשארנו עם המצוי. והמצוי הוא החלוצים שצריכים ללמד אחרת, להסיט לעיתים מעט הצידה את תוכנית הלימודוים המסורתית ולפרוץ קדימה עם מה שהם מאמינים בו. זו טיבה של חדשנות וזו משמעותה של חלוציות.

2 comments:

יענקל אמר/ה...

כילד ביליתי שעות רבות מול אטלסים פתוחים. למדתי, כמובן, על בירות ועל גבולות, וגם למדתי לתרגם את הצבעים השונים על הדף לתמונות של הרים ועמקים בתוך הראש שלי. אהבתי את הדרך שבה הדף רמז על משהו שבאמת קיים מחוץ לכריכה של הספר. אינני זוכר שמחוץ לבית הספר עיינתי במפות של כמות הגשמים, או של אוצרות טבע, ונדמה לי שאני חייב תודה לבית הספר על כך שהוא חשף לפני את החלקים האלה של האטלס.

עם השנים גיליתי שהגיאוגרפיה היא נושא אינטגרטיבי נפלא, נושא שמשלב בין תחומים רבים, נושא שמאפשר לנו לראות כיצד שכבות רבות של מידע משולבות זו בזו, ומרכיבות עולם שלם. ועם כל אהבתי לאוסף המפות המודפסות בתוך האטלס, אני משוכנע שהמפה הדיגיטאלית, דוגמת גוגל כדור הארץ, ממחישה את הקשרים האלה טוב יותר. מוזר לקרוא שהמורה שעליה את כותבת דבקה בשימוש באטלס מפני שבראשית הדרך צריכים "לקרוא מהאטלס ולהכיר את כל הסימנים המוסכמים, להכיר מפות מסוגים שונים ולהתמצא היטב באטלס". עם כל הכבוד לצורך ב-"יסודות" כדי שאפשר יהיה להמשיך ללמוד גיאוגרפיה, נדמה לי שבמקרה הזה היסודות הופכים לעיקר, והלמידה עצמה נדחקת הצידה, וחבל. אנחנו לומדים גיאוגרפיה כדי להכיר את העולם שלנו, לא כדי להכיר את הסימנים שמסמלים את העולם הזה.

אני יכול לתאר לעצמי תלמידים שעצם פתיחת האטלס מרגשת אותם ופותחת בפניהם עולם קסום. אני מניח שתלמידים כאלה ימצאו כלים כמו גוגל כדור הארץ, וישתמשו בהם, בכוחות עצמם. ואם בבית הספר תהיה להם גישה רק לאטלס, אז גם ממנו הם ילמדו המון. אבל לעומתם יש התלמידים שאינם מרגישים שקיים קשר בין העולם לבין הדף הבלתי-מפוענח שפתוח לפניהם בשיעור. עבור תלמידים כאלה מפות דיגיטאליות בהחלט מסוגלות לעורר סקרנות, להמחיש קשרים, להפוך את הגיאוגרפיה לנושא חי.

דווקא במקרה של מפות דיגיטאליות ולימודי הגיאוגרפיה, אינני בטוח שזאת שאלה של ביצה ותרנגולת. נכון, לא פעם השאלה של על מה הולכים להבחן קובעת את אמצעי ההוראה/למדיה שבהם משתמשים בתוך הכיתה. אבל במקרה הזה, הדברים הרבה יותר פשוטים – עומדים לרשותנו היום כלים שיכולים להפוך את הנושא לחוויה של ממש, וחבל שלא ננצל אותם.

אסתיד אמר/ה...

תודה על התגובה המעניינת והמפורטת . היא מעלה בעצם שאלה מורכבת ועמוקה לא פחות - למידה מהי ואלו מטרות היא משרתת.