יום ראשון, 1 באפריל 2012

ניידים ואיזונים- טכנולוגיה והמוח-תמרורי אזהרה

בכנס מכון מופת ביום רביעי 28.3.12 "במרחק נגיעה" שעסק בשילוב כלים טכנולוגיים בידי התלמידים שמעתי את ד"ר נאוה לויט בן נון מהיחידה למחקר יישומי בחקר המוח שדברה על הקשר שבין חקר המוח, הפסיכולוגיה ההתפתחותית והעולם הדיגיטאלי.

מסתבר, שהמוח האנושי מורכב מאד. זוהי מערכת מורכבת complex systems – והקישוריות במוח היא מסוג של רשת ה"עולם הקטן" – דרושים רק 6 אנשים כדי להגיע לכל העולם. תת פעילות או פעילות יתר באזורים מסוימים תשפיע על אזורים אחרים. כל תפקודי המוח עובדים בסוג של עבודת מוח. מבחינה זו פעילות המוח דומה לדינמיקות חברתיות. ד"ר בן נון המשילה כל אזור כזה במוח ל- HUB - תחנה מרכזית. לטענתה, ברגע שיש חוסר איזון באזורים הללו המערכת הרגשית המושפעת ישירות מהמוח הופכת לבלתי יציבה. חוסר היציבות יוצר בעייתיות. הבדלים בין האנשים נובעים מעוצמות שונות של החיבורים. לדו' תת רגישות או עודף רגישות יש כוונון מוחי שונה.

 ד"ר בן נון התמקדה בדוגמאותיה  באזור מרכז הקשב במוח. מרכז הקשב מורכב משתי מערכות משנה העובדות במקביל, ובאופן מנוגד. מצד אחד, רשת "הראדאר"- מערכת סריקה המחפשת גירויים שרלוונטיים לאורגניזם ומצד שני - רשת המיקוד והפוקוסים שמטרתה להתמקד על גירוי אחד ולהיות עליו הרבה זמן. בין שתי הרשתות הללו יש תחרות. מעליהן, נמצאת רשת נוספת - רשת הבקרה שמחליטה מתי יש להיות במצב של ראדאר ומתי צריך להיות במצב של מיקוד ופוקוס. בעולם המודרני רשת הפוקוס לא מקבלת מספיק זמן וגם רשת הבקרה לא מקבלת מספיק זמן. רשתות קשב נבנות ולוקח להן זמן להבנות. הצרכים הבסיסים שלנו נקבעים ע"י רשת התגמול- רשת שמאפיינת אנשים מכורים מאד. הצרכים שלנו מאד מושפעים ממנה. ד"ר בן נון מציעה לנוכחים לחשוב על עצמם בזמן שנכנסת הודעת טקסט בזמן שהם נמצאים בנהיגה. כמה איפוק ויסות ושליטה נדרשים מהנהג על מנת שלא להסתכל ולא להציץ ולו לרגע ממי ההודעה. חמלה, אמפטיה ואגרסיה הן תכונות מוחיות נרכשות – אנחנו צריכים לעודד אותן. המערכות של אמפטיה וחמלה מופעלות כשאנחנו מעבירים קשב פנימה אך בעולם המודרני רוב הזמן הקשב שלנו בחוץ, ואז היכולת להיות אמפטים מתפתחת פחות, מאחר ויש פחות זמן לחמלה.
רשת מנוחה לעומת רשת פעולה – רשת מנוחה משתתקת כשהשנייה פועלת. רשת מנוחה חשובה ביותר. גליצים של קשב מתקבלים כשאין תחלופה של רשת מנוחה.

התפתחות המוח הוא תהליך דינאמי ומורכב. זה לא תהליך רק של הבשלה ואפשר לקלקל את תהליך ההתפתחות. חשוב להבין איך ממשיכים לבנות את המוח כך שלא יתפרק אחרי גיל 20-30. מחקרים מלמדים שיש נסיגה של האיזון בין כל האזורים במוח בגיל ההתבגרות על מנת לאפשר את הקפיצה שבאה אחר-כך. בגיל ההתבגרות התזמורת המנגנת היטב בין האזורים השונים במוח מתפרקת, כדי להסתנכרן יותר מאוחר.
תפקיד האינטראקציה משמעותי ביותר כדי להתפתח. פסיכולוגים מדברים כבר שנים על אינטראקציה מווסתת עם מבוגרים בגיל הצעיר. מסתבר, שהמוח הוא פלסטי – גמיש וניתן לכיוונון! אפשר להשפיע עליו שייבנה בצורה טובה יותר. אינטראקציה היא גורם מכוונן. טיפוח מיומנויות של קשב וויסות רגשי – אפשר לאמן לזה. ויסות רגשי מתייחס גם ליכולת לדחות סיפוקים לא לתת כל הזמן רק את הרגשות הנעימים. אלו דברים שתורמים ליציבות רגשית.
לסביבה המתוקשבת יש סכנה לנוון את המוח, להזניח את מערכות החושים והתנועה, לצמצם את ההזדמנויות לאינטראקציה בין האזורים השונים במוח. לסביבה דיגיטאלית יש סכנה של התמכרות למסכים, האם אנחנו עוזרים למערכת הקשב להתפתח, מה עם המערכת הרגשית? האם אנחנו עוזרים להקמת צוותים מוחיים בריאים?
כשמכניסים תקשוב לבי"ס יש להגביר גם פעילות גופנית, להכניס תוכניות של טיפוח מכוון ואקטיבי של מיומנויות קשב, ויסות רגשי מיומנויות חברתיות.

אני מוכרחה לומר שתמרורי האזהרה שד"ר בן נון שמה בפנינו חשובים מאין כמותם. אני חושבת שיש מקום לחשוב על האיזונים בחיי הילדים ולשמור על פרופורציות. צריך שיהיו לילדים ניידים בשיעורים, צריך לאפשר למידה שיתופית ומשמעותית בזמן בית הספר אך יחד עם זאת צריך לשמור על איזונים. לדאוג שהתלמידים יתעמלו. לדאוג שיצאו החוצה וישחקו יחד ולא רק באופן וירטואלי. שישוחחו זה עם זה ולא רק באמצעות הרשתות החברתיות והלייקים. שידאו לשלוט ברמות הריגושים שלהם. זוהי משימה מורכבת ביותר אבל היא מוטלת עלינו, המחנכים. זה בדיוק התפקיד שלנו עם הכנסת הטכנולוגיה.

16 תגובות:

liat אמר/ה...

אני מסכימה מאוד עם מאמרון זה. הוא מדגיש כי אנו בני האדם צריכים להיות חכמים ולשלב כם טכנולוגיה המעשירה את חיינו וגם פעילויות קוגנטיביות, וגם פעילות ספורטיבית ותחרותית המהווה ערך חשוב בחיינו

Unknown אמר/ה...

אני אישית לא מחבבת יותר מידי טכנולוגיה, אני כן חושבת שצריך ללמד בעזרתה ולדעת אותה כי זה הקידמה שלנו היום. אך אני חושבת שהוירטואליות מונעת מהתלמידים הרבה דברים. כמו שיחות עם חברים ויחס אנושי, בין אישי. התלמידים כיום מתקשים להביע את עצמם.
לכן השילוב של וירטואליות, ספורט ושיחה רגיל מאוד חשובים

Unknown אמר/ה...

האינטרנט טומן בחובו גם יתרונות וגם חסרונות כפי שניתן לראות ולהסיק ממאמר זה. לדעתי לטכנולוגיה חלק חשוב מאוד בחיינו ועל החסרונות ניתן להתגבר בדרכים שונות.
תומר טוסון

הלין דהקט אמר/ה...

אני מסכימה עם מאמר זה שטוען כי בני האדם הם יצורים תבוניים שמשתמשים בשכלם גם בשימוש בטכנולוגיה. הטכנולוגיה מפתחת את החשיבה השכלית , אך עדיין אני לא מחבבת את השימוש בטכנולוגיה. אני חושבת שצריך להשתמש בטכנולוגיה כי זה מאפיין אותנו כיום , אך לא רק בטכנולוגיה.

Unknown אמר/ה...

אני חושבת שעידן המחשבים כבר כאן אבל עדיין צריך לשלב גם פעילויות ספורטיביות על מנת למנוע את הניוון.

Unknown אמר/ה...

אני אוהבת טכנולגיה וכך גם רב הילדים ובני הנוער.
אך גם אני חושבת שהטכנולגיה משטלטת על חיינו אט אט.
אני חושבת שהטכנולגיה עוזרת לנו להעביר חומר לימודי בצורה שהילדים יותר פתוחים אליה. אני חושבת שצריך ללמד את ילדינו ותלמידינו על השימוש הנכון ברשת. ללמד על ערכים של כבוד וסובלנות ברשת האינטרנט ועל סכנות הרשת האפשריות.
כמובן שדווקא בגלל שהילדים יושבים כל היום במחשב, יש להקדיש זמן רב לפעילויות ספורטיביות וחברתיות.

Unknown אמר/ה...

נופר פאר- טכנולוגיות מידע
מאמר זה מסביר כי למרות שהטכנולוגיה היא מאוד עוזרת, לעיתים היא אפילו "מקצרת הליכיים" והיא שופעת אפשרויות יש צורך במיתון ואיזון. אני לגמרי מצדדת בנאמר במאמר זה.
אני לעיתים מסתכלת על הילדים הצעירים של היום, הם כמעט ולא יוצאים לשחק בחוץ הם כל היום עסוקים בסטראופוניים ובמחשבים דבר שאותי מאוד מעציב. בעיני האיזון צריך לבוא דבר ראשון מהבית, שההורים יגבילו את זמני המחשב, הטלוויזיה ואם אפשר את השימוש בפלאפונים ויעודדו פעילות חברתית, הליכה לחוגים וכדומה. גם בבתי הספר ובגנים יש לשים דגש על משחקי חברה ואולי כך תהיה אפשרות לאיזון מסוים.

Unknown אמר/ה...

נועה גרון טכנולוגיות מידע

אני אישית חושבת שכמו שהטכנולוגיה התפתחה כך גם העלתה עמה המודעות לחשיבות הרבה לפעילות ספורטיבית.

Unknown אמר/ה...

לגמרי מסכימה יש להגביל ולהכניס פרופורציות לכל הקשור לשימוש בטכנולוגיה ילדים צריכים להתעמל וכן לפתח קישורים חברתיים פרונטלים ולא רק בניידים.

Unknown אמר/ה...

ורוניקה פוטך- טכנולוגית מידע

שלום אסתר,
מסכימה מאוד עם מה שכתבת.
הילדים של היום גדלים באופן שונה ממה שאני גדלתי, ולא גדלתי לפני כל כך הרבה שנים, אני רק בת 23. ובכל זאת, אני הייתי יוצאת לשחק עם חברים בחוץ עד שאמא הייתה מתעצבנת שכבר מאוחר, הייתי עושה ספורט, מתעמלת, היו לי המון תחומי עניין שלא כללו את המחשב והרשת. היום מאוד קשה לשלוט על הילדים, המדיה זמינה בכל מקום.
אני חושבת שעל ההורים לקחת אחריות בנושא, למצוא לילד תחומי עניין שהוא אוהב, חוג שהוא מעוניין לעסוק בו, חברים טובים שיכולים לבוא אליו הביתה לשחק וללמד את הילד שיש עוד חיים מחוץ למסך המחשב.

Unknown אמר/ה...

עדן אלגאוי
אני מסכימה לגמרי, כבר בגילאים מאוד צעירים (שנה) הילדים היום עושים שימוש בטכנולוגייה, אם זה הטלוויזיה, או סרטונים בסמארטפון....
מגיל כלכך צעיר הילדים מכירים רק את הטכנולוגיה, מה שלא היה בעבר. אני בת 23, נולדתי בתקופה שבה לא בכל בית היה מחשב ובהמשך היה חיבור לאינטרנט, אבל זה היה תופס את הקו טלפון, ובהמשך הטכנולוגיה התפתחה עד היום. נולדתי בתקופה שבה ידעתי מה זה לשחק בחוץ עם חברים. אני מעריכה את זה שנולדתי וגדלתי בתקופה שאני מכירה את העולם ללא הטכנולוגיה, עד התקופה שבה הטכנולוגיה הפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו. לדעתי יש להגביל את הילדים של היום בשימוש בטכנולוגיה ולדרבן אותם לעשות בפעילות גופנית, במשחקי חברה וכו'.

lihi amitay אמר/ה...

הטכנולוגיה מאוד התפתחה בשנים האחרונות אני מאוד מסכימה עם החשש שיעלמו הדברים הטובים שאנחנו גדלנו עליהם. אין טעם להילחם עם התפתחות הטכנולוגיה אך חשוב לקיים איזון בין כלל הדברים ולדעת מתי כן לנסות לשלב את הדברים הטובים שאנחנו גדלנו עליהם.

Unknown אמר/ה...

התחברתי מאוד לכתוב ומאוד עניינה אותי ההקבלה שעשית מעולם המדע ופעילות המח בפרט ליישום הידע בפועל, בכדי להבין את הצרכים שהמח דורש להתפתחות תקינה ומשמעותית. כסטודנטית לדעתי יש צורך ברור ללימוד פעילות המח בכדי להבין את דרכי החשיבה וכך להתאים דרכי הוראה נכונים וקונקרטיים יותר.

Unknown אמר/ה...

אסתר, אני מאוד מסכימה עם הכתוב במאמרון.
אנו חיים בעולם טכנולוגי, ובכל יום ולפעמים כמה פעמים ביום אנחנו נחפשים לטכנולוגיות חדשניות אחרות.
אנו יכולים להשתמש בטכנולוגיה לצריכנו ולרתום אותה לשימוש יעיל בתור מורים ומחנכים, אך עלינו לדרוש איזון בכל פעולה שאנו עושים, משום שעם כל הכבוד ליכולות החדשניות והבלתי ניתנות לערעור של הטכנולוגיה, ישנם דברים כמו, תקשורת בין אישית - פנים מול פנים, להיות בחברה וכו' שהטכנולוגיה לא יכולה לספק, ולכן עלינו לשים לב לכך ולהשתמש בה בחוכמה.

Unknown אמר/ה...

היי אסתר, נהנתי מאוד לקרוא את המאמר, הוא מעניין ומאיר עיניים.
אני חושבת שחשוב מאוד ומחובתנו לשמוור על איזון ולמתן את תופעת המסכים, וכל עוד זה בידינו, לפעול כראוי.

Unknown אמר/ה...

אני חושבת שכבר ניתן להבין ששימוש בטכנולוגיה הוא אכן חשוב מאוד ולא ניתן להתחמק ממנו. כל אחד מאיתנו צורך טכנולוגיה אך יש לדעת למנן את זה ולהשאיר מקום לשכל לחשוב ולגוף להיות בתזוזה