חשיבה מחודשת על תפיסת התפקיד

השבוע קבלתי מאחת המורות קישור לאתר של הרחבת החינוך בקולומביה . נכנסתי לאתר ופשוט התמלאתי בקנאת סופרים. האתר מכיל חומרים רבים, שמפותחים ע"י גופי חינוך באווניברסיטת קולומביה, ומכיל מאמרים, קטעי וידאו , הסברים טכנולוגייים ועוד. תוך כדי שיטוט באתר נתקלתי בפעילות העוסקת בנושא "התחממות גלובאלית של כדור הארץ". הפעילות מכילה גרפים רבים וקישורים לדוחות עכשווים המתייסחים לטמפרטורות הנמדדות במקומות שונים בעולם, לממוצעים של מדידת טמפרטורות וכו'. הדבר הראשון ששבה את עיני היתה נקודת המוצא לפעילות: הוצגה בפני התלמידים הטענה שחלה התחממות עולמית והם נדרשו להתבונן בחומרים , להסיק מסקנות, לנמק אותן ולהחליט האם הם מסכימים עם הטענה או מתנגדים לה.
זוהי בדיוק סוג של פעילות שאני מחפשת כשאני חושבת על הערך המוסף של התלמידים המגיעים עם מחשבים ניידים לכיתה. וזוהי פעילות שמזמנת למורה להיות מדריך, מנחה אך לא מרצה.

השינוי של מעמד המורה ממורה שמעביר ידע למורה שעוזר לתלמידים לחקור ידע, מעסיק אותי רבות מאז שהתחלתי להדריך בפרוייקט נייד לכל תלמיד. לחלק מהמורים המעבר קשה , עד כמעט בלתי אפשרי. השבוע נתקלתי במורה שהרגישה מאד מאוימת מעצם המחשבה על כך, ש"פתאום היא לא מורה טובה ושהיא צריכה לשכוח את כל הדידקטיקה שהכירה ובעזרתה לימדה עד עכשו, ולסגל לעצמה הוראה אחרת". הניסיון שלי להדגיש בפניה את נקודת המוצא השונה לא הצליח במיוחד, אם כי (אולי מחוסר נעימות או רצון לסיים את השיחה) היתה המורה מוכנה לתת לתלמידים להתנסות במשימה שמעולם לפני לא נתנה להם משימה שבה הם יחפשו מידע ולא היא תביא אותו מוכן בפניהם.

אחד מהמודלים של התפתחות מורים שנחשפתי אליו, שמתבסס על עבודה של ד"ר אורית אבידב, מתייחס לקשר שבין מספר שנות ההוראה לבין התפתחות מקצועית. לאחרונה התחלתי לחשוב על כך, שיתכן והעובדה שלתלמידים יש מחשב אישי נייד מחייבת את המורים לחשיבה מחודשת על התפתחותם המקצועית ולהגדרה חדשה ביחס לתפיסת התפקיד שלהם ולאני המאמין החינוכי שלהם. והתפיסה מחייבת התייחסות ל"היפוך היוצרות": תלמיד כמעבד מידע, יוצר ידע ומפרסם ידע ומורה כאפשר לקיומו של התהליך הזה.