יום רביעי, 28 במאי 2008

תכנון מול ביצוע

פעמים רבות כמדריכה אני יושבת עם מורות על תכנון שיעור. לא תמיד אני שומעת מה קרה לשיעור , איך הוא התפתח בכיתה בזמן אמת ומה היו התובנות והשינויים שהמורות חשבו לנכון להכניס בשיעור אח"כ. בזמן האחרון יצא לי לבקר במספר שיעורים בכיתות שונות ולראות מקרוב הן את מהלך השיעור והן את התנהגויות התלמידים. בחלק מהמקרים מצאתי, שהתכנון המקורי של השיעור לא מתממש. בחלק אחר מצאתי, שלמרות שהמורים מכינים את החומרים לעבודה של התלמידים, קשה להם ל"שחרר" את השליטה בכיתה, והם חוזרים להרגלים הישנים, ונשארים הדומיננטיים בשיעור.

אחד הפתרונות שמתגבשים ביננו בזמן האחרון הוא לעבוד על "מקצב" של שיעור: פרקי זמן מוקצבים ומגודרים מראש, שבהם המורה מבקשת מהתלמידים למלא מטלות קטנות במהלך השיעור ובודקת אותם תוך כדי. מטלות כאלה יכולות להיות לדו' להגדיר מושג , בעזרת חיפוש ברשת, או לפתור איזושהי בעיה בכוחות עצמם, ורק אח"כ לתת את הפתרון לכיתה. המורה יכולה למשל, לומר לתלמידים שיש להם 5 דקות לבצע משימה. בזמן הזה היא עוברת ביניהם ובוחנת מה הם עושים, עוזרת למתקשים ומאפשרת חשיבה אישית. בתום הזמן המוקצב היא מרכזת שוב את התלמידים, בודקת מה עשו וממשיכה. כשבונים את השיעור מאינטרוולים כאלה, השיעור הופך להיות קצבי ומאד מאתגר. הוא גם מאפשר שליטה ושחרור שליטה לסירוגין, בהתאם להחלטת המורה.

תוך כדי העבודה, ניתן להדגים מיומנויות מחשב מסוימות שנראה כי חסרות לתלמידים. באחד השיעורים בהם בקרתי, חשבתי שמתאים יהיה שהתלמידים יעצבו את הדף בעזרת מסגרת. הדגמתי לתלמיד אחד או שניים את הדרך לעיצוב העמוד כולו, והם הדגימו זאת בפני הכיתה. הם גם הקריאו את עבודתם וגם הראו כיצד עצבו את העמוד. מבחינה זו התלמידים הרוויחו הן בתחום התוכן והן בתחום מיומנויות התקשוב. לעיתים, קשה לדעת מה התלמידים יודעים ומה לא, ורק צפייה בעבודתם או דרישה למיומנות ספציפית יכולה לחשוף את העובדה שמיומנות זו טרם נרכשה. לא תמיד המורה מתכנן מראש להרכיש את המיומנות. לעיתים, מתוך מענה לצורך עצמו , התלמיד לומד משהו חדש שהמורה לא תכנן ללמד. אבל זה קורה בהרבה מקרים בחיים, לא רק כשתלמידים לומדים עם לפטופים בכיתות, נכון?

תגובה 1:

סיון מולא אמר/ה...

אסתי,
בתור סטודנטית להוראה אני אכן מסכימה עם הנאמר בפסקה הראשונה. הסטודנטים לרוב מתחלקים לשני חלקים כאלה שמצליחים להתנתק ממערך השיעור וכאלה שלא. כמובן שההתנתקות ממערך השיעור היא לרוב טובה ולא מזיקה (תלוי איך המורה עושה זאת), המורה מתאימה את השיעור לתלמידים ולא את התלמידים לשיעור. אך מנגד קיים קושי אדיר בהתנתקות מהמערך שתוכנן מראש. קיימת תחושה של איבוד שליטה, סטייה מהנושא הנלמד וחשש שמא המורה לא יעביר את החומר שנדרש להבין. אני חושבת שתחושות מסוג זה הן מאוד לגיטימיות ונורא קשה להתנתק מהן. אבל למרות זאת תפקיד המורה מעבר לכך הוא גם להיות גמיש ולהתאים את עצמו לתנאים שמציבה לו המערכת.