אחת התופעות שמאפיינת מורים שזו השנה הראשונה להצטרפותם לתוכנית היא תחושת אובדן השליטה בכיתה. גם מורות שאינן חולות שליטה ושמטבען מאפשרות יותר חופש, מרגישות, לפחות בשנתן הראשונה, שעם כניסת המחשבים הנידים לכיתות הן נסוגות אחורנית בנושא הרגלים ומשמעת בכיתה. כל כניסה לכיתה והתארגנות לתחילת שיעור לוקחים זמן רב. קשה לנתק את התלמידים, שמשחקים בהפסקות, ובכל רגע פנוי מן המחשבים. למרות כל השיחות עם התלמידים, ולמרות ההסכמות שמתקבלות בנושא המורות מרגישות שוטרות, ועסוקות הרבה מאד, הרבה מעבר למה שהן היו רגילות מבעבר, בנושא אכיפת החוקים והמשמעת.
אני חושבת שהתחושות הללו מאפיינות שינויים ומעברים. בעצם הכנסת המחשבים לכיתות התלמידים והמורים צריכים להגדיר מחדש מה מותר ומה אסור, כיצד להתנהג בזמן שיעור, מה עושים לדוגמא, כשמסיימים לעבוד על המשימה. האם מותר לשחק במשחקי רשת? האם יש לעשות משימות נוספות? מה קורה לתלמיד שאינו מתנהג בהתאם לכללים? האם מחשבו נלקח לשיעור? האם הוא לא יביא מחשב לכיתה למספר ימים? עם כל הרצון הטוב לשיתוף הפעולה של התלמידים, המקלדת והעכבר מדגדגים בקצות האצבעות, ומאד קשה לתלמידים להתרכז במחשב ללמידה בלבד. האם לומר לתלמיד לא לפתוח מחשב זה בסדר? המחשב הוא כלי עבודה כמו ספר ומחברת, האם במקרה של תלמיד מפריע המורה היתה מבקשת מהתלמיד לסגור ספרים ומחברות ולא להשתתף בשיעור?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה