בחרתי לשתף אתכם במילות הפרידה והסיכום שנעמי פורת, סטודנטית לתואר שני כותבת עם סגירת הבלוג שלה. אל נעמי התוודעתי בעקבות תגובותיה בבלוג שלי וסיכום כנס מיט"ל 2010 שבו כתבה על תובנותיה מההרצאה שלי בכנס. אני חושבת שכתיבתה מהווה מסמך תיעודי חשוב על היתרונות שבכתיבת בלוג ועל השפעתה של כתיבה זו על גיבוש תפיסת התפקיד ועיצוב הזהות המקצועית.
יום שבת, 12 במרץ 2011
תובנות של נעמי פורת מכתיבה בבלוג
התלבטתי רבות אם לסגור את הבלוג שלי, ולהחליט עם עצמי שלא אפרסם יותר הרהורים, גם אם ממש ידגדג לי באצבעות. מצד שני, קשה לי לוותר על המקום הזה, שמאפשר לי לכתוב ללא צנזורה והגבלות קשות של אקדמיה. אז לאט לאט אני מורידה את כמות המאמרונים שאני כותבת, ומשתדלת לדווח רק על פריצות דרך חדשות , ולא לגעת שוב בנשואים שכבר כתבתי עליהם ונגעתי בהם בצורה זו או אחרת.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
2 תגובות:
אסתי,
תודה על הפרגון :) כמי שנמצאת בתחילת דרכה בנבכי הבלוג, שמחתי לקבל אותו :)
אני שמחה שבחרת בכל זאת להמשיך לכתוב ולשתף אותנו
יום טוב
נעמי
היי אסתי,
אני בדומה אלייך גם חושבת שהכתיבה בבלוג מהווה מסמך תיעודי חשוב,כמו כן הוא כלי שעוזר לגבש את הזהות העצמית,ולהביע עמדות באופן חופשי ללא צנזורה.
אחרי קריאת המאמרונים, אני יכולה להבטיח לך שבתור מורה לעתיד יהיה לכיתה שלי בלוג שיתופי,אין ספק כי לבלוג יתרונות רבים: הרחבת ידע,הבעת עמדות,למידה שיתופית,גיבוש כיתתי ועוד..
הוסף רשומת תגובה