יום שלישי, 15 ביוני 2010

השקעה בתשתיות טכנולוגיות בחינוך

השבוע התפרסמה כתבה בעיתון דמרקר, לפיה מבקש שר החינוך גדעון סער ממשלת ישראל להשקיע תקציב גבוה ביותר בהפיכת בתי הספר במדינה לבתי ספר שבהם ההוראה והלמידה מתאימה למאה ה- 21. על פי הנאמר בכתבה, הסכום הנדרש לתקשוב הכיתות עומד על 5 מליארד שקלים.

ראשית, אני ממש מקווה שאכן הדרישות לקבלת התקציבים הגבוהים הללו תתממש ותתקייים. אני בהחלט חושבת שיש צורך לערוך את ההתאמות הללו ולעדכן את המערכת למאה ה- 21 . אני חושבת שחשוב ללמוד מהניסיון המצטבר בארץ ובעולם. העובדה שיהיו תכנים דיגיטאליים מוכנים למורים יקלו מאד על המעבר, מאחר ואני מאמינה שלא ניתן לבקש ממורים לפתח ללא גבול. מורים יכולים לפתח יחידה אחת שתיים אבל לא כל שיעור. אחד הקשיים שנתקלנו בהם בהוראה בסביבות 1:1 היא מחסור בתכנים דיגיטאליים ועומס עצום על המורים שנבע מהצורך לפתח תכנים דיגיטאליים כל הזמן. היינו חלוצים והקדמנו את זמננו. חומרים זמינים יקלו גם על שילוב ניידים בכיתות מאחר והם יפותחו ע"י מומחי תוכן חיצוניים שיאפשרו להבנות תכנים על פי תוכנית הלמודים. הכשרת המורים שתעשה, מן הראוי שתתן את הדעת על שינוי פרדימת ההוראה ומעבר מהוראה מסורתית שבה המורה במרכז, להוראה עדכנית שבה התלמיד הוא הפעיל העיקרי בשיעור והמורה מסייע לו. סוגי הסיוע יכולים להיות שונים החל מחשיבה משותפת על ארגון הלמידה ותכנון הזמנים דרך עזרה במקורות מידע, פתרון בעיות בזמן אמת וכלה בהערכת התוצר ובהערכת התהליך.

אני מאמינה שברגע שיהיו תשתיות זמינות בבתי הספר, רוחבי פס מאפשרים ואינטרנט אלחוטי זמין נראה יותר ויותר יוזמות פרטיות של הורים תלמידים וצוותי הוראה שיעודדו תלמידים ללמוד עם ניידים. אינני בטוחה שהניידים יראו בדיוק כמו אלו של היום, אבל אני בטוחה שהם יגיעו לכיתות במספרים גבוהים. אני מאד מקווה שאכן התוכנית תתקבל והתשתיות יונחו.

2 comments:

נעמי פורת אמר/ה...

אסתי שלום,
התוודעתי לבלוג שלך מתוך ההרצאה המרתקת שנתת בכנס מיט"ל, אליו הגעתי במסגרת לימודי לתואר שני במרכז ללימודים אקדמיים (מסלול תקשוב ולמידה).
כמדריכת תקשוב בעצמי (במסגרות החינוך המיוחד), נהנתי מאד לקרוא את דברייך ואף עברתי לכתבה לקרוא אותה במלואה, וכמוני כמוך, מקווה שאכן יהיו תשתיות מתאימות על מנת לאפשר למורים ולתלמידים לפעול במסגרות למידה והוראה מתקדמות. אמנם טרם זכיתי להדריך מורות וכיתות בהן יש לתלמידים מחשבים ניידים, אולם לדעתי לא די בכך, מעבר לתשתיות, ולתכנים דיגיטאלים מוכנים, יש צורך בביצוע שינוי תפיסתי וחשיבתי של המורים. לא עוד "פרוייקטים מתוקשבים" לא עוד "התאמת תחום תוכן אחד למחשב" (במסגרת "התאמת השטח למפה") שכן שתי תפיסות אלה ממשיכות לקבע את המחשב כנישה שיש להגיע אליה... כשיעור אחד מיני רבים... המורים עדיין מתייחסים למחשב כאל אחד המקצועות הנלמדים בביה"ס, ולא ככלי עזר בדיוק כמו העפרון המחברת והספר...
מאחלת לנו, למובילי החדשנות והתקשוב, להצליח לעלות את פני החינוך אל עבר המאה 21.
בברכה
נעמי
http://noemyporath1.blogspot.com

אסתיד אמר/ה...

נעמי
תודה על מילותייך החמות. אכן באחד המאמרים מהחודש האחרון שנקרא "התפאורה והניידים" אני מתייחסת לעובדה שהמחשבים נכנסו לכיתות AS IS ויש מקום לחושב עח שינויים ארגוניים הן מבחינת מערכת השעות והן מבחינת ארגון המרחב הכיתתי והחללים. רוב המורים מעידים על כך שיש שיעור למחשב נייד, משהו שסגור וקבוע במערכת ואני כמוך חושבת שאין לכך מקום. המחשב צריך להיות זמין כל הזמן והמורה צריך לתכנן את השימוש בו בכל שיעור.