יום שישי, 27 בנובמבר 2009

לומדים ל"כתוב" בספר דיגיטאלי

השבוע נכחתי בשיעור גיאוגרפיה בכיתות ו' . זו היתה הפעם הראשונה שבה התבקשו התלמידים לעבוד בחוברת הדיגיטאלית ולנעוץ "נעצים" עם תשובות במקום לכתוב בעט או בעפרון בחוברת העבודה. מט"ח, החלוצה בתחום הדיגיטאציה של ספרי לימוד, מאפשרת לתלמדים שקונים את ספריה להתנסות גם באפשרות של קריאה ועבודה דיגיטאלית באמצעות הסביבה הדיגיטאלית של כותר. המהלך של מעבר לספרים דיגיטאליים קורה בעולם כולו. אני יודעת שאמזון בנתה מודל כלכלי חדש עם המולי"ם שמתייסח בעקר לספרי לימוד אקדמיים, ואפילו החלה לשווק את קינדל (kindle) - קורא הספרים האלקטרוני שלה. (ראו כתבה בדה-מרקר משנה שעברה ביחס לקינדל והיקף מכירותיו בארה"ב).

המורה הדגימה באמצעות המקרן כיצד להכנס לספריית כותר וכיצד לפתוח תיקייה על מנת לשמור בתוכה את הפעילויות והתרגול. היא הדגימה כיצד בוחרים נעצים ומקלידים את התשובות במקום המתאים בחוברת.
תגובות התלמידים המתלהבים לא אחרו לבוא: "cool" , "שווה" , "איזה גדול", "זה כ"כ מגניב"!
איפה ראיתם התלהבות כזו של תלמידים לענות על שאלות בחוברת?

בתום השיעור המללנו יחד עם התלמידים את המהלך שעשו והתייחסנו למושג דיגיטאציה. חשבתי לעצמי שתלמידים שעוברים התנסות כזו בלמידה כבר בכיתה ו' לא יתקשו (כמוני) בבואם לעבוד בספרים דיגיטאליים באוניברסיטה. אני חושבת באמת, שכשאנחנו מדברים על הכנה של התלמידים לחיים במאה העשרים ואחת, לזה בדיוק הכוונה.

במפגש שהיה לי עם סטודנטים המתכשרים להובלה של תהליכי אוריינות התקשוב והמידענות באותו היום ספרתי על ההתנסות הזו והחוויה שהתלמידים עברו בכיתה. בין הסטודנטים התפתח ויכוח סוער לגבי הקריאה מן המסך ואובדן כוח המשיכה של הספר. רבים מהסטודנטים קבלו על כך שהילדים אינם קוראים ושהם שקועים שעות רבות מדי במסך הקטן. לעצמי אני חושבת, שאם הם שקועים בקריאה (ולא רק בציטוט חברתי , שכבודו במקומו מונח) - גם אם זה מהמסך הקטן - דייני. זה הלוא יהיה העולם שהם יחיו בתוכו!

יום שלישי, 17 בנובמבר 2009

מאמר - אתגרי מורים בניהול כיתה של ניידים

השבוע נתקלתי במאמר של ד"ר אווה מגוויל Ewa McGrill מאוניברסיטת ג'ורג'יה שבמדינת אטלנטה העוסק בשאלת האתגרים העומדים בפני מורים המלמדים שפה בתיכון בכיתות של ניידים הפועלים באמצעות רשת אלחוטית. לצד האפשרויות הפדגוגיות שנפתחות להוראה ולמידה באמצעות המחשבים הניידים בכיתה, המורים חווים גם אתגרים לא פשוטים בניהול הכיתה וביצירת הסמכות.

המתודולוגיה של המחקר התבססה על ראיונות עומק שנעשו עם מורים.שאלת המחקר היתה: מה ההשפעות, שמעצבות את התפיסות והגישות של המורים לאנגלית בבי"ס תיכון שמלמדים בכיתות עם ניידים. שאלות אלו היוו חלק ממחקר רחב יותר
(Jarzab, 2003) [1] שבו נבחנו גם אמונות המורים ביחס לאוריינות שפתית ופדגוגית ותפיסת המורים את עצמם כמשתמשי טכנולוגיה ונשאלו השאלות הבאות: כיצד המורים לשפה האנגלית תופסים את עצמם כמורים וכמשתמשי טכנולוגיה? מה האמונות של המורים ביחס לאורינות וכיצד משפיעה הטכנולוגיה על אמונות אלה? מה אמונותיהם ביחס לפדגוגיה של הוראת האנגלית ומה התפקיד של הטכנולוגיה בתוכה?

הנתונים נאספו על סמך ראיונות ותצפיות בכיתות. בהתחלה הראיונות היו פתוחים לגמרי וכבר בראיונות הגישוש עלה הנושא של שליטה ואוטוריטה כתמה מרכזית. המורים שבמחקר הסבירו שכיתות הניידים אתגרו אותם כמעט בכל תחום כמורים: ניהול כיתה, התייחסות לתוכנית הלימודים, אינטראקציות ותקשורת עם התלמידים וכן הוצאה לפועל של התפקיד שייעדו לעצמם ולתלמידיהם.

הנתונים נאספו מ- 10 ראיונות בני 45 דקות עד שעה שנערכו עם 3 מורים שמשלבים טכנולוגיה ברמה גבוהה ומ- 18 ביקורים בכיתותיהם (ששה ביקורים לכל מורה) . מ- 3 מורים נוספים שמשלבים טכנולוגיה ברמה בינונית נאספו 6 ראיונות ונצפו 9 ביקורים וכן שני ראיונות במבט לאחור עם כל אחד מהמורים.

מהתוצאות ניתן ללמוד כי שילוב הניידים במחקר זה איתגר את הזהות המקצועית של כל מורה ומורה כמו גם את השליטה שהיה רוצה שתהיה לו בזהותו המקצועית. לא משנה אם המורה היה מורה חדש או וותיק , מנוסה בטכנולוגיה או לא, ואם גישתו הפילוסופית היתה הוראה מסורתית או הוראה קונסטרוקטיביסטית- עדיין כל המורים חשו איום על זהותם המקצועית כתוצאה משילוב הניידים. אחת המורות התייחסה לשינוי בתפקידים: היא מלמדת טכנולוגיה במקום ללמד אנגלית! מורה אחר הרגיש שהמקצועיות שרכש כמנהל כיתה וכשולט בה מתחילה להסדק בעקבות חוסר שליטתו בטכנולוגיה. מורה אחרת הרגישה מאוימת ע"י הטכנולוגיה מאחר והיא לא שלטה בה היטב כפי ששלטה בחומר הלימוד.
סיבה נוספת לתחושת איבוד השליטה קשורה בהכנות לשימוש בטכנולוגיה ובניהול הזמן בשילוב הטכנולוגיה. מורים הרגישו מאוימים מכך שהשימוש בניידים מאט את קצב ההתקדמות בחומר הלימודים . שינויי הישיבה, התנועה שתמיד קיימת בכיתה כדי להתארגן גזלה מהמורים הרבה אנרגיה והיתה זולל זמן רציני. בנוסף המורים חשו חסרי אונים כשקרו תקלות טכניות. אחת המורות התלוננה על כך שבזמן אמת כשהתלמידים אינם מצליחים להתחבר לשרת או כשהמחשבים קופאים להם, אין באפשרותה לעשות דבר מלבד לקרוא לאנשים הטכניים ולחכות שהם יפתרו את הבעיה. סיבה נוספת לאובדן השליטה קשורה לעליה מחדש של נושאים הקשורים לניהול כיתה. פעמים רבות הנגישות לאינטרנט אלחוטי גרמה לחוסר ריכוז בכיתה ולהסחות דעת, לחוסר התמקדות במטלות ולצ'יטוטים בזמן השיעור. אחד המורים התלונן על כך שכשנתן לתלמידים לעבוד על הפרוייקטים שלהם, הוא תפס אותם משחקים במשחקי וידאו במקום לחקור את הנושא. בתגובה, בקש מהתלמידים לסגור את הניידים, ולהמשיך לעבוד על הפרוייקט שלהם ללא הכלי.


היבט נוסף קשור להתנגשות בין סדר היום של המדינה ומבחני הסטנדרטים שלה, לבין סדר היום של שילוב הניידים הוראת הטכנולוגיה. מצד אחד היה על המורים לחץ להוכיח הצלחות במבחני סטנדרטים ארציים ומצד אחר היה עליהם לחצו של המוסד להוכיח את השימוש בניידים בהוראה ובלמידה בכיתה. המורים התלוננו על כך שהם אולצו ללמד בכיתות ניידים ונאמר להם שאם יסרבו לא יוכלו ללמד בכיתות ברמה הגבוהה. המורים גם התלוננו על כך שבמבחני הסטנדרטים לא אפשרו כלל שימוש בטכנולוגיה רק כתיבה בניירות ושכמות החומר שהיה עליהם לכסות לא אפשרה גמישות והוראה של הטכנולוגיה מאחר והוראה זו באה על חשבון החומר עצמו. והדילמה לא היתה רק של המורים, אלא גם של התלמידים שבעצמם הרגישו שהטכנולוגיה מתנגשת עם מבחני הסטנדרטים.

לתלמידים היו גם תלונות כלפי המורים שלא שלבו מספיק את הניידים בהוראה. התלמידים נהגו לשאול אם הם ישתמשו בניידים היום ואחת המורות העידה שהיא נהגה לשלב את הניידים לאו דווקא מתוך צורך אלא כדי לספק את רצון התלמידים שהיו בתוכנית הניידים. מורה אחרת העידה שהיא מנסחת את המטלות מחדש על מנת לאפשר לתלמידים לעבוד בניידים. שימוש במעבד התמלילים וכתיבת סיכומים בשיעור היו סגנונות שילוב הניידים שלה בשיעור, למרות שהיא העידה על עצמה שהיא כלל לא בטוחה שיש יתרון למחשב במטלות אלו.

אחד הפתרונות שהמורים מציעים הוא שלא לכל תלמיד יהיה נייד אישי שאליו הוא יחוש שייכות אלא שיהיה בנק של ניידים המובאים לכיתה על גבי עגלות נשיאות בעת הצורך.




[1] Jarzab, E. (2003). Teachers’ perspectives on laptop technology in the English language arts classroom: A case study of high school English teachers. Unpublished doctoral dissertation, Syracuse University, New York.

יום שישי, 13 בנובמבר 2009

בלוגים כיומני קריאה

ראשית אני חייבת תודה לחברתי זהבה אפל, מדריכה בתוכנית כתו"ם , שממנה קבלתי את הרעיון לעבוד בתחום הספרות עם בלוגים של תלמידים בכיתה. כמדריכה , אני כל הזמן שואלת את עצמי מה עוד ניתן לעשות וכיצד להעמיק את השימוש בניידים בביה"ס מצד אחד ואת המיומנויות שהמורים מרכישים לתלמידים מהצד השני. על הרעיון של פתיחת בלוג לימודי למדתי מזהבה, שיחד עם מורה לספרות בחטיבת הביניים גוונים פתחה בלוגים שמתייחסים לספור הקמצן של מולייר.

בחשיבה משותפת עם המורה לספרות, החלטנו ללכת על ניסיון שבו תלמידי כיתה אחת בשכבה יכתבו בלוגים כיומני קריאה, במקום לכתוב יומני קריאה מודפסים, שרק המורה מקבלת וקוראת. הבלוגים כיומני הקריאה יתפרסמו על דפי הרשת, ויוכלו להוות מקור לשיתוף בין תלמידי הכיתה, כך שתלמידים יוכלו לקרוא את יומני הקריאה של חבריהם ואף להגיב אליהם.

החלטנו שבפרק זמן קבוע ונתון מראש, המורה תפרסם בבלוג שלה את הדרישות למאמרונים שהתלמידים יצטרכו לכתוב. המטרה הראשונה שהצבנו לעצמנו היתה שבסיום המפגש הראשון של התלמידים בנושא הבלוג יהיה לכל תלמיד בכיתה בלוג ובו מאמרון ראשון. וכך מצאתי את עצמי השבוע בכיתה יחד עם המורה מלמדת את התלמידים לפתוח בלוג ומבקשת מהם לכתוב את המאמרון הראשון המתייחס לנושא "פתחתי בלוג". התלמידים היו קשובים ומרותקים. חלקם היו יצירתיים ביותר בכתיבת המאמרון הראשון (קבוצת תלמידות כתבה בלדה לבלוג), אחרים כתבו תיאור מדוייק של השלבים בפתיחת בלוג, חלקם כתבו על הרגשתם במהלך וחלקם על קלות המהלך. ההתרגשות בכיתה היתה רבה. היתה תכונה של עשייה ולא הרגשנו איך הזמן חלף. דקותיים לפני תום השיעור התייחסנו גם לתוויות וליכולת לשנות תבניות ולערוך רשומות.

המלאכה טרם תמה. בשלב הבא תלמד המורה לארגן לעצמה קורא RSS על מנת להתעדכן במאמרונים של התלמידים. התלמידים יכתבו את המאמרון השני בבלוג הקריאה שלהם ויספרו מדוע בחרו לקרוא ספר מסוים. בשלב מאוחר יותר,ואחרי שיכתבו את מרבית המאמרונים בעצמם, יצטרכו גם התלמידים לארגן לעצמם את רשימת כל הבלוגים של חבריהם תחת קוראי RSS על מנת שיוכלו לקרוא במאמרונים של חבריהם ולהגיב. בדרך זו ניצור את השיתופיות בקריאה של יומני הקריאה, והתוצר הכיתתי יהיה לא מצגת שמציגים בפני חברי הכיתה אלא בלוג שחברי הכיתה קוראים בו ומגיבים על הנכתב בו.

המפגש עם התלמידים מלא אותי באנרגיה חיובית של עשייה והצלחה: הצלחה על החידוש שבפעילות והתחושה שהנה אנחנו תופסים שתי צפורים במכה אחת: גם מתייחסים לכתיבה ולאיכויותיה וגם מנצלים את הטכנולוגיה באופן מיטבי. כמה טוב שיש ניידים בכיתה!