בתוכנית אולפן שישי של ערוץ 2 הוקרנה אתמול בלילה תוכנית שהוקדשה ללמידה אישית באמצעות מחשבים ניידים. הכתבתה עסקה בחברת עת הדעת, שמפתחת לומדות ללמודים בכיתות ה' ו' בשני מקצועות ליבה: עברית ומתמטיקה וכן באנגלית.
לכל מי שפספס ולא צפה, או רוצה לצפות שנית מצורפת בזאת הכתבה על הכיתה העתידנית.
אני מוכרחה לומר שאינני מכירה את הלומדות לעומקן ולא את החברה. אבל ממה שראיתי והבנתי הלומדות משמשות בעיקר לתרגול אישי, בקצב ההתקדמות של התלמיד. התלמיד מקבל משוב אישי מהלומדה על הצלחותיו ( וכשלונותיו) וגם המורה יכולה לעקוב אחרי כל פעילות למודית שהתלמיד עושה. על פניו נראה לי שהלומדות הללו הן מעין "מכונות למידה" המאפשרות לתלמיד לתרגל ולהצליח.
ניסיתי לערוך רשימה של צרכים שהלומדות הללו נותנות להן מענה:
א. העלאה בהשגים בבחינות המיצ"ב ובבחינות ההשגים הבינלאומיים - הפיזה, הטימס והפירל.
ב. שחרור המורים מפיתוח של חומרים מבוססי טכנולוגיה ( כגון משימות מתוקשבות )
ג. מתן מענה אינדבדואלי לרמתו של כל תלמיד ולקצב התקדמותו.
כשמערכת החינוך שלנו, מבוססת הסטנדרטים, שמה לה למטרה לעלות במבחנים הבינלאומיים אני מאמינה שהלומדות של עת הדעת יתנו לכך מענה. הן התרגול והן הוויזואליזציה יגרמו לעלייה בהשגים, שלא לדבר על כך שככל שנבחנים באותה השיטה יש עליה בממוצעים ובהשגים מעצם ההכרות עם המבחנים. וגם על השאלה האם המורים צריכים לפתח חומרים נותנת החברה מענה חד משמעי: מורים צריכים להיות עסוקים בהוראה, לא בפיתוח, יפתחו המומחים הפדגוגיים והטכנולוגיים. מבחינת מתן מענה לשונות התלמידים יש מענה חלקי מאחר ויש התייחסות לקצב האישי ולרמת ההתקדמות והידע האישי, אך כל התלמידים צריכים לעשות את אותו הדבר בדיוק, באותם אמצעים בדיוק.
ובכל זאת נותרתי עם כמה שאלות משמעותיות:
1. האם התוכנית נותנת מענה למיומניות הקשורות לשימוש במחשבים, מעבר ללחיצה על כפתור זה או אחר? האם בעקבות העבודה בשפה, באנגלית ובמתמטיקה התלמידים גם לומדים להשתמש בכלים הטכנולוגיים בצורה אמיתית?
2. ומה בדבר המיומניות המידעניות? האם ניתן להם מענה במסגרת התוכנית? האם התלמידים לומדים לחפש מידע, להעריך מידע, האם הם הופכים ליוצרי תוכן ?
3. האם יש מקום ליצירתיות של התלמידים באמצעות הלומדות הללו?
4. האם העובדה שלכל תלמיד יש מחשב נייד לצורך עבודה בלומדות בשעות מקצועות הליבה תאפשר גם עבודה בניידים מחוץ למקצועות אלה? ואם כן, כיצד?
5. האם שימוש במערכות למידה סגורות אכן מכין את התלמידים לחיים כבוגרים בעולם טכנולוגי?
ממה שראיתי בניסוי, המחשבים נמצאים על עגלות, ומובאים לכיתה רק בשעות מסוימות של היום. זה חוסך את תהליך הסחיבה של המחשבים ונותן מענה למשקל. המחשבים אינם שייכים לתלמיד, הם מאוחסנים בבית הספר ומובאים לכיתה כדי לתרגל. הלמידה מתבצעת במערכת סגורה, וזה סוגר את הפיתויים הרבים שקיימים כשנמצאים ברשת הפתוחה.
כבר כתבתי בעבר ואינני חוזרת בי, שאני מאמינה שבעתיד תלמידים ילמדו באמצעות מחשבים ניידים.כשותפה כבר שלוש שנים בתהליכי הובלה של שימוש במחשבים ניידים עם תלמדיים בגילאי ה' ו' ובחטיבות הביניים ( בשני ישובים קטנים באזור המרכז) מעניין אותי ביותר לראות לאן תוביל התוכנית.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
15 תגובות:
שלום,
לאור הכתבה שהתייחסת אליה, המטרות שאת מסמנת לפרויקט המחשוב, לא משנה על איזה בסיס טכנולוגי הוא נשען - לא לטעמי האישי.
1. את מעדיפה שכל מורה/בית ספר יפתח לעצמו את חומר הלימוד במקום שיעסוק בזה גוף גדול עם הרבה משאבים כספיים/אנושיים ואחרים.
2. את מעוניינת בלימוד על הכלי הטכנולוגי ולא את הלימוד עצמו.
3. את לא 'מתלהבת' מעצם העובדה שכל תלמיד מתקדם בקצב שלו תוך בקרה של המורה.
4. לדעתך צריך להתמקד בשיפור מיומנת המידענות ולא בשיפור תהליך הלמידה. להזכירך: מטרת בית הספר היא ללמד חומר לימודי ולא פעולות עריכה בוורד.
5. מה התלמיד ילמד מחוץ לתוכנות שהוא קיבל תלוי אך ורק בתלמיד ובמורה. המחשב הוא כלי ולא מטרה.
מאכזב אותי שיש דגש לטכנולוגיה עצמה ולא לתועלות שניתן לקבל ממנה.
לא מפתחי הטכנולוגיה יזכו לתהילה אלא המיישמים אותה, ייתכן שכאן הבלבול בשני היישובים בהם את מלמדת.
לאנונימי
השאלות ששאלתי אינן מעידות על העדפותי, מיהרת להסיק מסקנות לגבי. כעוסקת בחינוך אני חושבת שאלו שאלות שראוי שכל מחנך ישאל , ראשית את עצמו ואח"כ את החברה. אינני מעונינת רק בלימוד הכלי מההיבט הטכנולוגי, אבל אני חושבת שזה חלק מהרווחים שמתלווים לשימוש בו, במיוחד לאור מסמכי המדיניות של החינוך היסודי העוסקים בהוראה ולמידה בסביבה המתוקשבת.
אסתי
לאנונימי, צר לי על הבחירה להיות אנונימי ולא ניהול שיח מקצועי מכובד ומכבד. גם לך, כמו לכולנו, יש עוד מה ללמוד על תהליכי הוראה למידה מתוקשבים, שהם הרבה מעבר לתוכנות סגורות לתרגול. לגופו של עניין ראיתי את הכתבה וליבי נחמץ, אנחנו כבר ארבע שנים מלמדים בעזרת מחשב נייד לכל תלמיד ובעיקר בונים לבד את יחידות ההוראה המבוססות על תפיסת עולם חינוכית וידע פדגוגי ודידקטי עשיר, מורים אינם מכשיר מעביר ידע מורים הם אנשי חנוך חושבים המגדלים את דור המחר, הם ורק הם מכירים את התלמיד שלהם יודעים וצריכים לבנות לו את תהליך ההוראה למידה. לצד תכנים וגופי ידע יש להקנות כישורי למידה עצמאית בסביבה מתוקשבת וכן ללמד מה יכול הכלי לתת לי כלומד. הילדים הללו צריכים ללמוד בתרבות של למידה שיתופית לא רק למידה לינירית אלא גם ובעיקר למידה מסועפת מה שלא ראיתי בכתבה אתמול. לצערי מי שמתפרסם הוא איש העסקים! ולא המורים שבשטח עושים את המהפכה האמיתית. איפה משרד החינוך? מה גם החינוך עובר לידים פרטיות?
אביבה בלאיש
מנהלת ביה"ס הניסויי הומניסטי "גנים"
גני תקוה
מסכימה לחלוטין עם אביבה.
המורים (וגם התלמידים ) אינם רובוטים מעבירי חומר. והילדים לא צריכים ללמוד רק "חומר". הילדים זקוקים לשיח לימודי להתלבטויות סביב תכנים ונושאים וכן גם לכלים שניתן ליישמם בעולם המודרני מחוץ לכתלי הכיתה. ההנחה שאסתי מדברת על מיומנות זו או אחרת ב"וורד" ההנחה שאסתי מדברת על מיומנויות "וורד" מבציעה על חוסר ידע והבנה מצד אנונימי לגבי העשייה בשטח. ילד, כל ילד רצוי שידע להיכנס לאינטרנט להשתמש במנועי חיפוש בצורה מושכלת לברור מידע לשער השערות , ואוי ואבוי אולי גם להפעיל ח ש י ב ה ברמות גבוהות.
לדעתי, אין הבדל רב בין מילוי חוברות לתרגול בלתי פוסק ושינון באמצעות מחשב אך לצערי איני מעיזה להזדהות בשמי משום שהמערכת כמו זו שפורסמה אתמול בחדשות ערוץ 2 (שיא הרייטינג) מופעלת על ידי אנשי הון "פילנטרופים" שכוחם במערכת גדול משלי.
שלום אסתי,
כפי שגם אני כתבתי בבלוג שלי, התאכזבתי אתמול מן ההתלהבות שנשמעה שם, שהרי "לומדה" היא כלי סגור ואינה מביאה לידי ביטוי את החוזקות החשובות של המחשב.
בכל שיעור שבו אני מצליחה לרתק את התלמידים במשימה שבה עליהם לחפש מידע וגם להציגו הם לא שומעים את הצלצול וגם אם אני עוזבת את הכיתה לכמה דקות - ממשיכים לעבוד.
עבודה עם לומדות כמו שהוצגה אתמול בכתבה, אכן טובה לתרגול, והגיע באמת הזמן שיהיו תרגולים טובים באנגלית ומתמטיקה, על-מנת לשפר את הישגי התלמידים במקצועות אלו.
אך מה לגבי כל שאר הנושאים הנלמדים?
וכמובן איני מסכימה עם "אנונימי" כי תלמידים הלומדים עם מחשב נייד בהחלט צריכים להיות בעלי מיומנויות עבודה עם הכלי - טובות לאין ערוך מתלמידים שלומדים עם מחברת ועט. כן, זה כלי חשוב מאין כמוהו ויש מקום ללמוד להכיר אותו ולהפעיל אותו היטב. ועל פיתוח "אוריינות מידענית" - אין עוד צורך להרחיב את הדיבור.
מכל מקום - באמת כתבנו דברים די דומים, ואני מסכימה עם אביבה שהלב קצת נחמץ אתמול מ. . . קנאה!
רותי בן-ישי
בי"ס סביון
אישית, קשה לצפות בכתבה הזאת של ערוץ 2 ולא להרגיש שהמערכת שכחה מה זה "חינוך" ובחרה לזנוח את המלאכה החשובה הזאת ולעסוק ב-"תרגול" (שהוא, כמובן, תרגול לקראת מבחנים סטנדרטיים) בקמום. אבל מול האכזבה הזאת אפשר בכל זאת להתעודד – דבריהם של אביבה ושל רותי מראים שיש עדיין אנשי חינוך שיודעים להבחין בין השניים.
ואם כבר – רותי לא מסרה את הקישור למה שהיא כתבה, ולכן, אני אבקש לעשות זאת: http://edureshet.ning.com/profiles/blogs/t-hdt-mzygh-bodh-m-mhsbym.
לצערי, כולכם מסיקים מסקנות מהירות, שטחיות ושגויות, כותבים חוות דעת וחורצים דין על פי כתבה שטחית של כמה דקות.
הנה הצעה: פנו לבית הספר ישגב, ובקשו לצפות בשיעור עם המערכת. הפתרון אותו עת הדעת מציעה הרבה יותר מקיף מפלטפורמת תרגול בלבד.
ובבקשה - כולכם בעלי תארים בנושא חינוך, ובכל זאת מתחתם ביקורת בלי ללמוד את הנושא עד הסוף.
שבוע טוב לכם.
לכותבת ולמגיבים שלום רב,
ברור לכולם שיש לשלב את המחשב בתהליכי ההוראה והלמידה בבית הספר ולקבל בברכה תוכניות חדשניות. יחד עם זאת המורה הוא המפתח לשימוש מושכל בטכנולוגיה ותכניה ע"י התלמידים.
אולי מצד אחד יש חסכון והקלה בעבודת המורה אך מצד שני נדרשות ממנו יכולות גבוהות לבצע את השילוב ולתת מענה על השאלות השונות שעלו בכתבה.
לכן הגורם הראשון איתו יש לעבוד הינם המורים וזאת לכל אורך השלבים בהחדרת הטכנולוגיה לחינוך
כעובד לשעבר בחברת עת הדעת ואחד שהיה הרבה זמן בבתי הספר עצמם אני חייב לשתף מניסיוני, עבדתי באחד מבתיה"ס שבו רמת התלמידים שונה מאוד מביה"ס ישגב. המורים היו שותפים מלאים ביצירת התכנים ועיצובם לצרכם האישי בכיתה. מערכת עת הדעת מאפשרת גמישות מלאה במתן גישה לאתרים על פי דרישת המורה וכן, שילוב של יכולות אחרות בנוסף לתרגול אינדיבידואלי.
מבלי לחשוף יותר מדי הייתי מציע וממליץ בחום לכל מי שמעוניין ליצור קשר עם ביה"ס ישגב ולשבת במהלך שיעור שלידיעתכם הינו שיעור של שעה וחצי רצופה שבו תלמידים יושבים ומרותקים לשיעור.
מערכת טובה, אני בטוחה שהיא בנויה לפי עקרונות קוגניטיבים , ולעיתים קונסטרוקטיביסטים אף ללא ספק העיקרון הבולט לפי הכתבה הוא הביהביאריסטי ,. זה לא דבר רע .פעילות אישית ומותאמת לתלמיד היא מצוינת . זה פשוט לא מתאים לפעילות בכיתה. בכתבה הדבר בולט בהפסקה המלאכותית של השיעור כדי לדון, אני די בטוחה שלא כל התלמידיים הספיקו להבין. ושלא היו תלמידים משועממים או שיהיו כאלה שיפוג החידוש.
אני מצפה שהמערכת זו או דומה להתהיה נגישה לכל התלמידים , בכל זמן ומקום . אני מצפה שהתלמידים יחויבו לעבוד על הלומדה ולהתקדם בה, אבל הקצב באמת יהיה אישי . מערכת המעקב תעזור להבין מה קורה עם כל תלמיד ולתת עזרה כשצריך . אך המערכת תהיה רק חלק ממערך הלימוד המתוקשב והלא מתוקשב. מאחר ושינון מידע בלבד הוא בהחלט לא מה שאנחנו שואפים אליו.
אני מאמינה שמערכת כזאת יכולה להקל על עבודתו של המורה ולהפחית בשעות אין סופיות של חיפושים ברשת והכנת חומרים, מצד שני, אני לא מכירה את החומרים של "עת הדעת", אך כפי שכבר נכתב, יש צורך לבדוק אם המערכת מספיק גמישה למורה על מנת שיוכל להתאים את השיעורים לתלמידים שלו, להוסיף חומרים או להוריד חומרים מהשיעורים הקיימים. האם יש הפניה לעבודות חקר וחיפוש מושכל ברשת?
האם ישנן משימות פתוחות?
משימות קבוצתיות שדורשות את שיתוף הפעולה בין הלומדים? משימות מחוץ לחדר הכיתה? האם ניתן לשלב את המערכת לסביבות למידה אחרות הקיימות היום?
האם "עת הדעת" תעשה חשיפה לאנשי חינוך?
נראה שהמערכת מתאימה גם לפעולות חקר , כך נכתב בפרוספקטים, וכך נכתב ב כתבה מתוך הד חינוך מדובר גם על פעילות חקר
כמו אנשי עת הדעת, גם המנהלת מדגישה את שיטת החקר שהתכנית עובדת לפיה. היא מספרת על משימה שניתנה לתלמידים: "הכנת מסטיק של העתיד". התלמידים חיפשו מידע, חשבו על תרכובות אפשריות והציעו אפשרויות יצירתיות ומעניינות. אין פלא, היא אומרת, שכולם מתלהבים
שלום לכל המגיבים.
אני כל כך שמחה שקיים פורום כזה בו ניתן לעלות את נושא תקשוב בהוראה.
אני מורה בחטיבת ביניים שבה מזה 13 שנים מלמדים באמצעות מחשבים ניידים.
כאלה אמיתיים, שהתלמידים מקבלים לשלוש שנים.הם לומדים בהם את מרבית מקצועות הלימוד, יחידות לימוד אותם פיתחו מורי בית הספר. התלמידים לומדים באמצעות המחשבים, מגישים עבודות, מפתחים נושאי לימוד ועוד.
הפרויקט מוכיח את עצמו מזה שנים, בכיתות הטרוגניות.
מומלץ לבוא לבקר, להתרשם וללמוד....
סיגל
למנהלת אביבה שלום.
אני המגיבה האנונימית מהתגובה הראשונה, ואני אשאר כך כל זמן שימשיכו לחפש מי מביע דעה נגד המערכת. אסתיד ענתה לי לעניין, את בחרת לפגוע. זכותך. זה לא מכבד אותך בעיניי, אבל זכותך. דו שיח ענייני התחיל לפני כשנה, התוצאה הישירה שלו היתה סגירת וועדת החינוך והפסקת הדו שיח בין ההורים ואנשי המקצוע. גם זה היה לא מכובד וגם זה החמיץ לבבות רבים שקיוו שהצליחו להשמיע קולם.
לצערי התשובה לכל 5 השאלות שהעלית בסוף המאמר היא חד משמעית: "לא"!
הוסף רשומת תגובה